נורות אדומות הם סימנים מוקדמים שמזהירים אותנו עוד לפני הקמפיין, שלא כדאי לנו לקחת את הקמפיין הזה. לפעמים זה יהיה בשלב ההתקשרות לפני ההתחייבות לליווי, ואז פשוט לא ניקח את הקמפיין. זה הכי קל נפשית. לפעמים זה יהיה בשלב ההכנות לקמפיין, ואז עדיף לעזוב לפני שמתחיל הקמפיין, גם אם כבר יש לנו אחריות מסוימת. המבאס ביותר הוא להבין את הנורות האדומות רק אחרי תחילת קמפיין, ואז תלוי בנורה, לפעמים מוצדק ולפעמים יותר בעייתי לעזוב קמפיין.
כשאני פורשת מליווי אני לא לוקחת תשלום על כל מה שעשיתי, גם אם זה היה המון. לאחרונה חשבתי על פורמט אחר של תחנות תשלום (אבל טרם יישמתי), שבו אוכל לקבל לפחות תשלום כלשהו אם הסיבה לפרישתי הייתה נורה אדומה שברור שלא ידעתי עליה מראש. אתם כמובן יכולים לקבוע לעצמכם כל פורמט אחר, כדי לא להפסיד כמוני אם עשיתם כבר מלא עבודה.
הפרק הזה הוא הזדמנות מצוינת בשבילי להוציא קיטור, אבל זה באמת כדי למנוע מכם מפחי נפש שאפשר למנוע. גם כאן אני שומרת על הכלל של קורס היזמים – דברים טובים עם שֵׁם ודברים רעים בלי פרטים מזהים.
בשנים הראשונות ליוויתי מאהבה, בחרתי בעצמי את הקמפיינים, בפינצטה כי בכל זאת זו עבודה של 24/7 ובחרתי רק קמפיינים שידעתי – לא האמנתי, ידעתי – שיצליחו. הליווי בדרך כְּלל כָּלל הוראות מה לעשות ולא מחויבות של ממש. גם את הקמפיין הראשון שממש ניהלתי בחרתי בעצמי (כלומר נדחפתי ברגע שהבנתי שהמשפחה של גור פרג שוקלת קמפיין למימון הגלשן שלו). זה לא שלא פנו אליי לניהול, אבל באופן עקרוני אמרתי לא לכולם חוץ ממי שאני בוחרת.
ואז אבא של גור המליץ עליי לחבר המשפחה עודד רהב ושכנע גם אותי לפחות לדבר איתו, ו"שומרי ים המוות" היה הקמפיין הראשון שהגיע אליי ולא אני אליו, ושניהלתי בתשלום. עודד המשיך להמליץ עליי וכך גם חברים אחרים שראו שהתחלתי לעשות את זה כאפיק הכנסה, ומשם זה כבר היה מדרון חלקלק…
נורות ירוקות זה לא בעיה. כמובן שהכי כיף לעבוד עם יזמים שנעים לנו לעבוד איתם ושיש להם כבר קהילה גדולה ומגובשת שרק מחכה לפתוח את הארנק ולהשקיע בספר שלהם או באלבום שלהם. אבל לא כל מי שיפנה אלינו יהיה כזה…
הפרק על הנורות האדומות נכתב בדם. הוא לא רק מתייחס לקמפיינים שנכשלו אלא גם לקמפיינים שהשקעתי בהם הרבה יותר מדיי או שיצאתי מהם לפני שהתחילו, אבל גבו מחיר נפשי ומחיר בזמן. אם שמתם לב, אני בעיקר רוצה למנוע מכם השקעה שירדה לטמיון ומפח נפש, ולאו דווקא כישלונות. ברגע שמתחילים ללוות הרבה יהיו לנו גם כאלה, וקמפיינים שנכשלו לאו דווקא גרועים למוניטין שלנו. דווקא אחרי קמפיין מסוים שלא הגיע ל-100% והיזמים גם טרחו לעשות לי שיחת זום כדי להאשים אותי בכל מה שאפשר (כן, הם מככבים בנורות האדומות, לפני ובמהלך), תומכים שלהם ואנשים מהקהילה פנו אליי לליווי כי הם ראו את ההשקעה ואת דרך העבודה שלי. מה שכן יכול להיות רע מאוד למוניטין שלנו הוא יזמים לא ממושמעים שעושים ההיפך ממה שאנחנו אומרים, ואז מפרגנים לנו בפומבי בתור המלווים שלהם. לעינת שמשוני הייתה יזמית כזאת, וכששאלתי את עינת איך היא נתנה לה להשיק ביום ובשעה לא מוצלחים לקמפיין, התברר שהיזמת בחרה להקשיב לאיזו ידעונית (נומרולוגית או אסטרולוגית, סליחה שאני לא זוכרת בדיוק) במקום למלווה החכמה שלה.
חלק מהנורות האדומות הן כאלה שיכולות להשתנות אבל צריך לוודא שזה באמת ישתנה, וחלק פשוט לא.
אחד הדברים שאפשר לשנות הוא אלה שראו "עבודות קודמות" או קיבלו המלצות ובאים עם ציפיות מופרזות. אותם לא חייבים לשחרר. אפשר להבהיר להם שכל קמפיין מאוד שונה כי היזמים שונים, שאנחנו לא קוסמים ולא יכולים לעשות הכול (ליתר דיוק לא יכולים לעשות כלום) בלעדיהם. נכון שקמפיינים קודמים יכולים לתת אינדיקציה לשיטות וליצירתיות ולהצלחות שלנו, אבל שום דבר מלבד נכונות לעבודה קשה ומאומצת לא מבטיח שהקמפיין שלהם יהיה מוצלח באותה מידה.
אז ציפיות מופרזות הן נורה אדומה רק אם הן נשארות מופרזות, ובמיוחד אם מצפים ממך לעשות הכול.
יש יזמים שיאמרו שהם היו רוצים לעשות הכול אבל לא יודעים איך. אם הם מוכנים ללמוד ואם לא ייקח לך הרבה זמן ללמד אותם או שיש מישהו אחר שידריך אותם אז הכול טוב, אבל כבר היו לי יזמים (שעזבתי לפני שהתחיל הקמפיין לטובת כולם) שהיה לוקח לי יותר זמן ללמד מאשר לעשות את זה בעצמי, אז לקחתי את זה על עצמי בנוסף לכל הדברים שבשבילם באמת באתי. לעולם לא עוד! יצא שבמשך חודש לא עשיתי שום דבר חוץ מזה (כולל לא לעשות דברים שמכניסים כסף), והיו שם עוד נורות אדומות.
יכול להיות שיפילו עליך הכול כי אין להם זמן. או שילוב של אין זמן, אין ידע, אין מספיק כוח אדם.
אם מתאים לך לעשות הכול, כולל סושיאל וכתיבה והעלאה ותקשורת עם הקהילה – לבריאות, אבל חייבים לתמחר את זה בהתאם. חייבים לוודא ומזמן לא אמרתי את זה – להגדיר גבולות – שאתם והיזמים מגדירים ניהול קמפיין באותו אופן. יותר מדיי יזמים, במיוחד עמותות, אומרים ניהול אבל מתכוונים שתהיו גם ההנהלה וגם ועד העובדים וגם אנשי האבטחה והניקיון. זה שואב ולא שווה! לא רק שזה שואב נפשית, אם אני צריכה גם לתפעל את עמוד הפייסבוק, גם לענות למיילים (היה קמפיין שבו היזם עשה מבצע מסוים לתומכים עד זמן מסוים, וזה כלל המוווווווווווווווווווווון לוגיסטיקה ומיילים. שנפלו עליי), גם לשלוח ניוזלטר במערכת שאני לא מכירה (זה מקמפיין אחר, הכול אמיתי! ואחר כך גם קיבלתי על הראש כי החתימה המוגדרת-מראש בניוזלטר הובילה ללינק שבור), גם לדבר עם אנשי מפתח – זה לא משאיר לי זמן להתעסק בדבר שלשמו באתי, שזה לנהל קמפיין, להתוות אסטרטגיות וטקטיקות ולתאם את כל הפעולות (כשאני עושה את כל הפעולות זה לא לתאם אלא להנדס את הזמן, ואין מספיק זמן בעולם).
באופן כללי, בעבודה עם עמותות כדאי לשים לב שבעתיים לנורות אדומות, במיוחד בתחום האין זמן ואין כוח אדם ואין איש צוות שיודע לעשות סושיאל. אני משערת שלא כל העמותות, כי לא עומדות מנגד, למשל, עושות סושיאל מדהים, ואני מניחה שאילו היו יוצאות לקמפיין מימון המונים הוא היה מעולה. אבל לפחות לפי הניסיון שלי במימון המונים – עמותות נוטות להיות גופים מאוד מסורבלים עם אנשים שאין להם זמן ולרוב גם אין ידע טכני ונוכחות רשת. הבעיה איתן היא שהמון פעמים המטרה שלהן כל כך נעלה, שאנחנו מתעלמים מהנורות האדומות. על כך בהמשך. אז אני לא אומרת לומר לא לעמותות, רק להיות יותר ערים לנורות האדומות הספציפיות האלה, ולנטייה שלנו להתעלם מנורות אדומות בגלל מטרה נעלה.
הנורה האדומה הכי מהבהבת בסעיף הזה הם אלה שמבקשים ממך לדבר עם אנשי מפתח במקומם.
הדבר היחיד שיכול להצדיק בקשה כזו היא אם יש מניעה חוקית או אתית (לא רוצים להפעיל לחץ על מישהו שנמצא תחת מרותם, למשל), אבל אם זה בגלל כל מיני פוליטיקות או יחסי אנוש לקויים – זאת בעיה. גם איתך יש להם יחסי אנוש, ופוליטיקה זאת עוד בעיה שבולטת במיוחד בעמותות ובמטרות נעלות: הרבה פעמים יש פוליטיקות בתחום, וגם אם יש קהילה גדולה שהנושא יקר ללבה, היא עלולה להתחלק בין יותר מדיי קהילות יריבות (הבעיה הנצחית של האופוזיציה, לא רק בישראל ובאיראן וביותר מדיי מאבקים חברתיים וסביבתיים שנתקלתי בהם).
הדבר החשוב ביותר לוודא כשמבקשים ממך לדבר עם אנשי מפתח במקום לעשות את זה בעצמם, הוא שזה לא בגלל שהם עצמם נכסים רעילים בתחום, נדבר על זה בסעיף יחסי האנוש למטה.
ברוב המקרים, אלא אם יש לך היכרות אישית עם אנשי המפתח שיכולה לסייע – פנייה "על קר" מיזם תיענה הרבה יותר בלבביות מאשר פנייה "על קר" ממלווה קמפיינים.
אותם אנחנו מנפנפים מיד! קמפיין מימון המונים זה עבודה מאומצת בחודש-חודשיים שלפני ואז עבודה 24/7 במשך כל 12 ימי הקמפיין. אם הם מתחייבים לקחת חופש לזמן הקמפיין זה יפה, אבל לא מספיק. אתם כבר יודעים שהעבודה מתחילה הרבה לפני הקמפיין, ואם אין להם זמן להכנה, אין מה לצאת בכלל לקמפיין.
מה זאת אומרת? שניים מהקמפיינים שניהלתי/התחלתי לנהל ופרשתי, היו תלויים בלוחות זמנים. אחד בתאריך מסוים בלוח השנה שחשבו שיהיה נכס (בסוף הוא בכלל לא היה, אבל יכול להיות שזה גם קשור להתנהלות עד אליו), ואחד בגלל מאבק משפטי שהתאריכים בו היו קשיחים, וכידוע הרבה יותר קשה לגייס למשהו שכבר התחיל/נגמר, מאשר למשהו שהתומכים יכולים להרגיש שבלעדיהם זה לא יקרה. בשני המקרים היה צריך לגדל קהילה ולא היה מספיק זמן לפני הקמפיין. באחד מהם יצאנו לקמפיין בלי הכנה מספקת של הקהילה (בגלל קוצר הזמן), ובשני פשוט הודעתי שעם הקצב האיטי של גידול הקהילה אפשר לדעת כבר עכשיו הקמפיין ייכשל, וחבל לצאת אליו בכלל.
אפשר לעלות על זה כבר בשלב הכנת הקמפיין, בדרך כלל כבר אחרי שהתקשרנו והתחייבנו, אבל לפני שיצאנו לקמפיין. חלק מתהליך הליווי כולל בניית קהילה או הכנת קהילה קיימת, פרסום פוסטים מסוגים כלשהם, וידוא נכסים אחרי המיפוי שלהם ולפני תחילת הקמפיין, ועוד. אלה דברים שצריך לעשות בקצב מסוים. אם יש להם המון דברים אחרים שלא מאפשרים להם לעמוד בזמנים האלה, הליווי גם יארך יותר זמן עד שהם יתחילו לעשות את הדברים, וזו גם התנהלות שעשויה להעיד על העתיד. בדיוק פעם אחת התחלתי קמפיין למרות דחיינות: קבענו לוחות זמנים לאחור מתאריך ההתחלה הקשיח, היינו אמורים לעשות בניית קהילה קצרה ומהירה יחסית החל מחודש לפני הקמפיין במקום חודשיים, אבל גם זה בסוף התקצר לשבועיים, שלא היו מספיק.
נכון שעם חשיפה נכונה בתקשורת אפשר גם לרתום את הכוח של ההמונים, אבל כמו שאנחנו יודעים מקורס היזמים, גם חשיפה תקשורתית צריך למנף, ובשביל זה צריך תומכים, בקמפיין מימון המונים מומלץ לצאת לתקשורת כשכבר יש לפחות 30% בקמפיין, ובד"כ אייטם אחד בתוכנית אחת לא עושה את זה.
רוב היזמים שיפנו אלינו לא יהיו עם נושאים מהסוג שכן מצליח לבנות קהילה באמצעות אייטם תקשורתי אחד, ואיתם תהליך בניית הקהילה הוא החלק הכי ארוך ומשמעותי של הקמפיין, עוד לפני שהתחיל. אם יזם מלכתחילה אומר לי שהוא לא מתכוון או לא יכול לבנות קהילה, או מבקש ממני לעשות את זה בלעדיו (כולל "הנה, יש חומרים בדרייב" וזהו) – זה ממש בעייתי. גם אם ניהול קהילות הוא חלק מארגז הכלים שלי, זה בעייתי לעשות גם את זה בלי עבודה של היזם. וזה עוד לפני שדיברנו על יזמים שלא רוצים להיחשף (הורים מיועדים בקמפיין לפונדקאות, אבל גם במאבקים משפטיים מול יריב חזק).
קהילה פוטנציאלית היא קהילה שלא שייכת ליזם, אבל הוא יכול מתוכה לבנות את הקהילה שלו, באמצעים שכבר פירטנו בקורס הבסיסי. בעיה בקהילה הפוטנציאלית יכולה להיות קהילה לא מגובשת עם יותר מדיי מריבות (יש כאלה!), קהילה שרק לאחרונה היה בה קמפיין דומה מדיי או שהיו יותר מדיי קמפיינים ואנשים מותשים.
בעיה בקהילה קיימת יכולה להיות אם היזם עצמו "בזבז את הקרדיט שלו".
למשל קמפיין קודם קרוב מדיי בזמן, במיוחד אם הוא נכשל, אבל לא רק. היה קמפיין חשוב ביותר שכאשר חברתי אליו התברר שהיה להם קמפיין כושל זמן קצר קודם, שנוהל באופן בערך הפוך לכל מה שאני ממליצה (מימון גמיש ולא "הכול או כלום", תשורות מרובות ולא קשורות בקמפיין אקטיביסטי – שאלה הקמפיינים שכזכור ממש לא צריך בהם תשורות, יציאה לקמפיין בלי הכנת קהילה, תומכים ש"עשו טובה" ולא באו בגלל שזה בנפשם – ועוד). זה אומר שכל המעגל הראשון של היזמים כבר נוצל, הותש, ולקמפיין הבא צריך לגדל קהילה מאפס ולא מאנשי המעגל הראשון. הקרדיט שלהם עד כדי כך בוזבז בקמפיין הקודם, שכאשר שלחנו לתומכים מייל שמודיע על הקמפיין המתקרב, ואומר להם שלא נצפה מהם לתמוך שוב אבל נשמח אם ילייקקו את עמוד הפייסבוק ויפיצו אותו – היו כאלה שביקשו את כספם בחזרה מהקמפיין הקודם!
בסביבתם המיידית של אותם יזמים אנשים לא האמינו ביכולתם לגייס (וכידוע כדי שאנשים יתמכו הם צריכים להאמין שזה יכול להצליח), ורק חיכו לחכך ידיים בהנאה כשהם רואים אותם נכשלים, ולומר "אמרתי לכם". לא רק זה, גם בתוך הצוות עצמו – אנשים שהייתי חייבת לעבוד איתם – היו סקפטיים ואמנם עשו מה שצריך, אבל בלי להאמין. יזמים שלא מאמינים לא מגייסים, ואנשים שלא מאמינים לא תומכים (או תומכים רק אחרי שהם רואים שאחרים תמכו, אבל צריך שיהיו קודם כאלה שכן יאמינו ויתמכו. זה מעגל קסמים).
גם בקמפיינים של הכול או כלום, שאנשים תמכו בהם לאחרונה ולא חויבו, קמפיין נוסף קרוב מדיי יכול להיכשל כי המעגל הראשון לא נלהב באותה מידה ולא כולם יתמכו, או כי חלק מהמעגל הראשון לא כל כך מבין במימון המונים ואומר "אבל כבר תמכתי" (למעשה, אנשים כאלה אומרים לרוב "תרמתי"). באחת ההרצאות שלי בנושא מימון המונים מישהי שאלה אם כדאי לעשות "קמפיין ניסיון" לפני הקמפיין האמיתי, והתשובה החד משמעית שלי הייתה לא!!!!!!!!!
במקרים של צוות יזמים, לפעמים יש אדם אחד או שניים שזה חשוב להם, שמתלהבים ומאמינים שאפשר, והשאר משתפים פעולה למראית עין אבל למעשה רק מחכים לראות אותם נכשלים. ואותך. באמת, היו לי כאלה.
מונעים ממך גישה לאנשים מהצוות. באחד הקמפיינים שיצאתי מהם עם הרבה הרבה תובנות, עוד לפני ההשקה ערכתי טקסט מסוים של אחד מאנשי המפתח בצוות, והוא מאוד התעצבן שנגעתי לו בטקסט. איש הקשר שלי ביקש שהקשר עם אותו איש מפתח יהיה רק דרכו, "כי הוא יודע איך לדבר איתו". זו הייתה נורה אדומה, שכן מתישהו הייתי צריכה לדבר עם אותו איש מפתח.
אני יודעת שזה בערך מה שאני עושה פה, אבל אני ממש משתדלת שיהיה בלי שמות ובלי סימנים מזהים (אלא אם כן אתם עוקבים אחריי ואחרי הקמפיינים שלי כבר הרבה זמן ומכירים את הנפשות הפועלות ויכולים לעשות 1+1). היה קמפיין שיצאתי ממנו בזמן (כלומר לפני שיצאנו לקמפיין), אחרי ששמתי לב שהיזמת מלכלכת בערך על כל מי שפנתה אליו למתן שירות כי הם רצו תשלום, מה שאומר (לשיטתה) שהם תאבי בצע. גם השירות שלי היה בתשלום, לשם כך היא פנתה אליי. גם על כל הנכסים האנושיים שמיפינו ואז התבררו כלא משתפים פעולה (זה קורה, באמת, לכן מיפוי נכסים חייב להיות מלווה בווידוא עוד לפני הקמפיין) היה לה מה לומר. זה היה קמפיין ענק, שהיה אמור להיות באמת שאפתני, אפשר לומר חסר תקדים בהיקפו, מה שאומר שהייתה המון עבודה והמון סיכון, אבל כשביקשתי אחוז אחד כשכרי, נפרדו דרכינו. אמנם לא נאמרה המילה רודפת בצע, אבל בדיעבד מאוד שמחתי. גם כי נחסך ממני קמפיין מאוד מאתגר, וגם כי אנשים שמלכלכים על אחרים ילכלכו גם עלינו. זה לא בריא לנפש.
יזמים שמתכוונים מראש לשקר או להסתיר מידע מתומכים, לנכסים או לאושיות – ירצו לשקר גם לנו, ויכתימו את המוניטין שלנו בקמפיין עם שקרים. כזכור מהקורס הבסיסי, לתומכים יש סף בולשיט מאוד נמוך.
הכוונה היא לא לכאלה שרוצים לגייס לכמה דברים ושמים רק אחד בפרונט ואת האחרים בתוך הקמפיין, אלא ליזמים שרוצים ממש להסתיר את המטרה האמיתית של הקמפיין, או את הסיבות לגיוס, כי אם אנשים יידעו למה באמת מגייסים הם לא ירצו לתמוך. או שמבטיחים דברים שהם לא מתכוונים לקיים.
זה שליזם יש כסף להדפיס את הספר (סתם דוגמה) אבל הוא מעדיף להפנות אותו לאפיקים אחרים או אפילו לעשות הדסטארט רק בשביל הבאזז והקהילתיות – זה בסדר גמור. אנחנו פשוט לא נאמר "אין לנו סכומים כאלה". אבל אם היזם אומר "אתם תוכלו לבחור" ולא באמת מתכוון לאפשר בחירה חופשית – זה צריך להשתקף בהבטחה. למשל – תוכלו לבחור שני יישובים שבהם נבוא להופיע, מתוך רשימה שניתן לכם. גם זה קצת בעייתי אם אתם יודעים מראש שלא יהיו ברשימה יישובים מעבר לקו הירוק, למשל.
אני רוצה לתת כאן דוגמה דווקא ליושרה של יזמים, שאני שמחה לומר את שמם: בקמפיין של שומרי ים המוות, אחד התומכים בתשורה של תודות בסרט היה חברה שמזהמת את ים המלח. הם החליטו להחזיר לה את הכסף ולא לעשות גרינווש בסרט.
לכל אחד מאיתנו יש גבולות אחרים, וזה חשוב לכל ההתנהלות. אחת הסיבות שצריך להציב גבולות גם אם לא באמת אכפת לכם לענות לווצאפים ב-1 בלילה, היא גם כדי לבדוק אם היזמים אכן מכבדים אותם. זה יכול להיות שעות המענה שהגדרת מראש, זה יכול להיות לבקש ממך לעשות עוד דברים מחוץ להתחייבויות שהוגדרו, וזה בדרך כלל כיבוש זוחל אז חשוב מאוד לעמוד על הגבולות שלכם, ואם הם עדיין בודקים גבולות – לקחת בחשבון שמי שלא כיבד גבולות לפני הקמפיין, עוד יותר לא יכבד גבולות במהלך הקמפיין, ועשוי להיות בעייתי גם בדברים אחרים.
הנורה האדומה הראשונה בסעיף זה קצת חמקמקה, כי היא יכולה להיות מנומקת היטב ומשכנעת.
אם יש לך יזמת שנותנת לך כל הזמן סיבות למה היא לא יכולה/רוצה לעשות דברים שהצעת, צריך לעצור רגע, לקחת צעד אחורה, להסתכל על התמונה מבחוץ ולבדוק האם הסיבות האלה באמת מוצדקות. נכון, פדיחה לפנות לאנשים מפורסמים – אבל אם לא נפנה, הסיכוי שהם יפרסמו הוא אפסי; נכון, לשלוח ווצאפים לרשימה ארוכה לוקח זמן, נכון, זה הרבה עבודה. להדסטארט יש שירות בתשלום של משלוח ווצאפים לרשימה שתיתנו להם. אה, אבל גם לא בא להם לשלם על זה? אז צריך לעבוד. וכן, זה לוקח זמן. אלה דברים שצריך לעשות.
גם אם הסיבות כן מוצדקות, אם יש סיבות מוצדקות לא לעשות כל דבר שאני מציעה, אני לא אוכל ככה לנהל או ללוות קמפיין. זכור לטוב יזם הדסטארט אחד שהתחיל וסיים את הקמפיין שלו עם 0%, התלונן המון בקבוצת היזמים של הדסטארט על הקמפיין שלא הולך, אבל לא הסכים לשמוע אף עצה כי "בגילו כבר אי אפשר להשתנות". בעסה לו. לא צריך להיות גם בעסה לך. עדיף לשחרר.
כפי שאמרנו בהתחלה, אנחנו לא קוסמים, אנחנו יכולים לתת עצות ומשימות שעובדות, אבל אם אין לנו יזם שגם יבצע, אין לנו מה לתרום. כדאי לשים לב לדברים האלה כבר בשלב ההכנה לקמפיין, כי ברגע שמתחיל הקמפיין יהיה הרבה יותר קשה לעזוב ו/או למצוא לו מלווה אחר, שכן מסכים לעבוד בתנאים כאלה.
רצוי לבדוק את זה מראש ולא להתגמש על מה שלא מתאים לך להתגמש. למשל על אורך קמפיין אני לא מתגמשת. אם הם רוצים לעשות 45 ימים כדי להיות פחות בסטרס, סליחה, לא מתאים לי. אצלי זה אומר להיות בסטרס 45 ימים במקום 12.
לצערי זאת בדרך כלל נורה אדומה שנדלקת מאוחר מדיי, אחרי שהקמפיין הושק. הם לא עשו את קורס היזמים המקיף שלי ולכן לא מבינים שבכל קמפיין יש אנשים שלא יסתפקו בלא לתמוך בקמפיין אלא גם יתקשרו להסביר לך מה לא בסדר בו ולמה הוא לא יצליח. אילו היה לי שקל על כל לא-תומך שרק נתן לי, או ליזמים שלי, עצות וביקורות מנוגדות, הייתי יכולה להדפיס את הספר הבא שלי בלי קמפיין (אבל אז לא הייתה לי קהילה שתקרא ותמליץ!)
אם הנורה הזאת אכן נדלקת מאוחר מדיי אז צריך להבהיר ליזמים שיש דרכים שונות וצריך לדבוק בדרך אחת, גם אם יש עוד דרכים שעובדות. ולקוות שהם יפנימו. זה מאוד מאוד מתסכל לעבוד ככה.
אם יש לנו מזל, יהיו עצות של אחרים שהם יקבלו לפני הקמפיין ואז אפשר יהיה לראות האם הם סומכים עליך. אם אנחנו מגלים את זה רק במהלך הקמפיין, זו אחת הסיטואציות היחידות שבעיניי מצדיקות עזיבת ניהול קמפיין באמצע. ממילא אתם לא עושים מה שאני אומרת, אז זה לא משנה אם לא אהיה. אני לא פה כדי לתזמן את הפוסטים בפייסבוק.
זאת, אגב, אחת הסיבות שאם יזם פונה אליי לייעוץ, אני קודם כול מוודאת שאין לו ליווי. גם אם אנשים שיקרים ללבי השיקו קמפיין שאני רואה בו נקודות לתיקון – אני לא אתן להם טיפים בלי לוודא שאין ליווי. אם יש כבר מלווה, אני יכולה לדבר עם המלווה, ולמלווה יש הכלים לבחור אילו מהעצות שלי מתאימות לדרך שלו ואילו עצות לא.
אחת הדרכים לגלות שהיזמים לא מקבלים את הסמכות שלך היא באמצעות מטלות ההכנה לקמפיין, למשל אם לפני הקמפיין הם עושים דברים על דעת עצמם בלי תיאום איתך או גרוע מכך – בניגוד לעצות שלך. אנחנו נדבר על חשיבות התיאום גם בפרק מיוחד על זה.
זוכרים את היזמת שבגללה התחיל קורס שנורקינג? זאת שאמרתי לה שאני לא יכולה לדבר בטלפון והחזיקה אותי על הקו שעתיים? עכשיו נחבר קצת את הקווים: היא לא כיבדה את הגבולות שלי, ואחר כך גם השיקה את הקמפיין בזמן שהנומרולוגית/אסטרולוגית אמרה ולא בזמן שעינת, המלווה, המליצה.
זו לא תמיד נורה אדומה. אם הסיבה היא צנעת הפרט, קחו בחשבון שיהיה הרבה יותר קשה לקדם את הקמפיין וליצור אמינות, אבל זה תלוי גם מה הפרטיות ששומרים עליה ולמה. ב"מחזירים את רועי הביתה" השתמשנו בשמות בדויים כדי לשמור על פרטיותו של "רועי", אבל החברים של רועי ושל הוריו ידעו במי מדובר, ובקידום בווצאפים ובמיילים אישיים הם כן אמרו שזה הוא, וכשעשינו קידום ממומן ואנשים אמרו שזה נשמע לא אמין (כי בואו, יש מלא קמפיינים של מימון המונים למקרים טראגיים ואי אפשר לדעת מי אמיתי), החברים של ההורים באו להגיב על הפוסטים ולומר שהם מכירים את המשפחה.
אם זה זוג שרוצה לגייס לפונדקאות ולא רוצה שגם החברים הקרובים שלו יידעו, זאת ממש בעיה. מאין יבוא המעגל הראשון? ולמה שאתמוך דווקא בקמפיין הזה כשיש עוד כמה במקביל?
חוסר הרצון להיות מזוהים עם הקמפיין הוא נורה אדומה ואפילו מהבהבת כאשר הסיבה היא שהיזם עצמו הוא נכס רעיל, או שהוא חושש שזיהוי עם הקמפיין יגרום לו לנזק מקצועי או אישי. קודם כול כדאי לבדוק אם זה לא יגרום לכם לנזק דומה, אבל גם אם לא – זה אומר שיותר עבודה תיפול עליכם בכל מה שקשור לייצוג הקמפיין כלפי חוץ (למשל דיבור עם אנשי מפתח), שייתכן שהיזם לא יוכל לקדם את הקמפיין למרות שיש לו רשת קשרים ענפה ורלוונטית, שיח"צ בטלוויזיה יהיה כנראה מחוץ לתחום, והבעייתי מכול – שהקהילה הפוטנציאלית מסוכסכת, או שהיזם מסוכסך עם הקהילה שלו.
אני יכולה לחשוב על שתי דוגמאות לקמפיינים שהיו לי: אחד מהם קידם ערכים קצת שנויים במחלוקת. היזם אמנם היה בפרונט, אבל איש מפתח אחר באותה עמותה (כן, עמותה…) שהיו לו הרבה יותר קשרים רלוונטיים וחשיפה, לא היה יכול להשתמש בקשרים שלו כי בחייו הפרטיים בכלל ובעבודתו בפרט, הוא מזוהה עם ערכים מנוגדים. בקמפיין אחר, של מאבק משפטי מוצדק ונעלה נגד בעלי הון (ולכן לקח לי המווון זמן להבין את הנורות האדומות וללכת), אשת הצוות היחידה שהועמדה לרשותי כדי שלא הכול ייפול עליי, הייתה מעורבת עסקית עם אנשים שעשויים היו להינזק מהמאבק, ולכן למעשה לא יכלה לעשות חלקים גדולים מהעבודה שלשמה התגייסה.
אז זו נורה אדומה שלפעמים אפשר לעבוד איתה (גם אם זה קצת מקשה), אבל צריך לבדוק היטב מה הסיבות ומה ההשלכות, ואם זה בגלל ענייני צנעת הפרט אז לקחת את זה בחשבון בתכנון.
הלך רוח, גם שלנו, גם של היזמים וגם של הקהילה, הוא קריטי להצלחת הקמפיין.
כדי שקמפיין יצליח אני צריכה – גם כיזמת וגם כמנהלת/מלווה – לא רק להאמין אלא לדעת שהוא יצליח. וגם להתלהב מהמטרה. ובאופן כללי להתלהב. כזכור מקורס היזמים, קמפיין זה זמן מלא אדרנלין, ואדרנלין בגוף מתפרש בנפש לפי מה שקורה בעולם. אם אני נכנסת לתקופה של אדרנלין גבוה כשאני בעצבים או בחרדה מהקמפיין ולא בהתלהבות ממנו – זה יהיה הלך הרוח שלי לכל אורך הקמפיין, וזה גם יקרין על הקמפיין עצמו.
אז המצב הנפשי צריך להיות התלהבות, והמצב התודעתי צריך להיות של ידיעה שהולכים להצליח.
גם אנחנו כמלווים וגם היזם צריכים להיות חדורי מוטיבציה והתלהבות.
נורות אדומות שדיברנו עליהן גם קודם בסעיפים קודמים וקשורים להלך רוח הן הנורות של קבוצת יזמים שחלקם מתלהבים ורתומים, וחלקם משתפים פעולה באין ברירה, או גרוע מכך – כדי שיוכלו לומר "אמרתי לך" כשניכשל. הם יעשו דברים כדי להכשיל את הקמפיין גם לא במודע.
אנחנו והיזמים חייבים להתלהב. הקהילה צריכה להרגיש את הרגש הנכון לפלטפורמה ולסוג הקמפיין, כפי שלמדנו בקורס היזמים. רגש שיגרום לה לרצות לתמוך בקמפיין על ההתחלה ואז להפיץ אותו.
אני בדרך כלל נופלת עם כאלה למרות הנורה האדומה שנדלקה מזמן (ואני גם יודעת עליה מזמן) בקמפייני תרומה לחברה/לעולם/לסביבה, כשהנושא ממש חשוב בעיניי. כלומר הנורה נדלקת אבל אני חושבת שיהיה בסדר ושהפעם זה שונה. זה לא.
אם נדלקה אחת הנורות האדומות שדיברנו עליהן בפרק ואתם חושבים שלא נורא, אפשר לעבוד עם זה, זה לא באמת נורה אדומה – קחו לכם רגע להסתכל על הסיטואציה מבחוץ, אולי אפילו לדבר עם מלווים אחרים על הנורה, או עם חברים טובים – בדרך כלל תוך כדי שמספרים מבינים שזו אכן נורה אדומה.
המקרה הכי קשה שהיה לי אישית היה כאשר הנורות כבר נדלקו והבהבו אבל חשבתי שבלעדיי אין להם סיכוי. זה היה נכון, אבל עזבתי ברגע שהבנתי שעם הלך רוח כמו שאני נמצאת בו – שכל דבר שקשור בקמפיין הזה מעצבן אותי עוד לפני שהוא התחיל, שאני פקעת עצבים וצועקת על הילד שלי (זה בד"כ לא קורה), והגרוע מכול – שאני בעצמי לא מאמינה שהקמפיין הזה יכול להצליח עם הנורות המהבהבות והמצפצפות – פרשתי. אמנם הם היו צריכים למצוא מקורות מימון אחרים למטרה הנעלה, אבל זה כנראה היה קורה גם עם קמפיין.
נורות אדומות הן סימנים מקדימים שמזהירים אותנו מפני קמפיין שייכשל, או גרוע מכך – מפני קמפיין שיעשה לנו רע. הנורות האלה יכולות להיות קשורות בציפיות – ציפיות מופרזות בעקבות קמפיינים מוצלחים אחרים או שמצפים ממך לעשות הכול – במיוחד לדבר עם אנשי מפתח במקומם. עמותות וגופים גדולים נוטים להיות בעייתיים במיוחד בקטע הזה.
יש נורות אדומות הקשורות בזמן: דחיינים; אלה שאין להם זמן; ויזמים עם לוח זמנים קשוח עד בלתי אפשרי, בעיקר אם אין להם עדיין קהילה. נורות אדומות נוספות הקשורות לקהילה כוללות יזמים שמסרבים לבנות קהילה, בעיה בקהילה הפוטנציאלית או בקהילה שכבר קיימת, יזם שכבר "בזבז את הקרדיט שלו", במיוחד אם זה קמפיין קודם קרוב מדיי בזמן.
בעיות ביחסי אנוש כוללות צוות לא מגובש און לא רתום, יזמים שמלכלכים על אחרים, שלא מכבדים את הגבולות שלך, תחמנים, בלתי ממושמעים, בין אם זה מנומק ובין אם לא, אלה שלא מסכימים עם הדרך שלך (בד"כ נדלק בזמן לפני ההתקשרות), ואלה שמקבלים עצות מאחרים ולא מקבלים את הסמכות שלך. יזמים שלא רוצים להיות מזוהים עם הקמפיין זו לא תמיד נורה אדומה, אבל לבטח דורש חקירה. בנושא קבלת עצות מאחרים – את השנוא עלינו בל נעשה לחברינו – אל תיתנו ייעוץ ליזמים שכבר יש להם ליווי.
ולסיום – הלך הרוח שלנו, של היזמים ושל הקהילה קריטי להצלחת הקמפיין. גם האמונה בהצלחתו וגם הרגש כלפי הקמפיין.
על חלק מהנורות האדומות אפשר לעלות עליהן כבר בשלב ההיכרות ולא לקחת את הליווי בכלל, או בשלב ההכנה ולפחות לעזוב בזמן שלא יגרום לנו להרגיש אשמים מדיי. יש נורות אדומות שנדלקות רק במהלך הקמפיין, אבל חלקן מצדיקות עזיבה גם בשלב הזה. אני לא לוקחת כסף על קמפיין שעזבתי, גם אם השקעתי בו המון.
בבואנו לזהות נורות אדומות אנחנו צריכים להיזהר מרציונליזציות שנובעות מהלהיטות שלנו לקחת את הקמפיין או מהרגשת אחריות גדולה כלפי הנושא.
הפרק הזה נכתב בדם שלי ומתובל בסיפורים של מלווים אחרים שעלו בקבוצת הווצאפ של המלווים. אם כבר ליוויתם קמפיינים ויש לכם מה להוסיף לכאן, או אם יהיה לכם מה להוסיף בעקבות ליווי עתידי – אשמח אם תכתבו לי ואצטט אתכם, עם קרדיט כמובן. ואם יהיו עוד עדכונים לפרק – כמובן נעדכן במייל 🙂