5. תמיכה רגשית ביזם, הסבר על רכבת ההרים והכנת הסביבה שלו
הסיבה העיקרית להגנה ולתמיכה הרגשית שלנו היא כמובן כדי שלא ניפגע. אבל יש סיבה נוספת לא פחות חשובה: בעיניי אחד התפקידים של מלווה הוא להיות גם משענת נפשית ליזמים, ואת זה נעשה הרבה יותר טוב אם אנחנו נהיה בטוב.
בכל מצגת השקת קמפיין שאני עושה עם צוות יזמים – מנהג שפתחתי בו בקמפיין של גור גולש לאולימפיאדה – יש לי שקף פסיכולוגי שבו אני מסבירה להם על הפסיכולוגיה של הקמפיין – למעשה שיעורי הפסיכולוגיה בשנקל של קורס שנורקינג ליזמים, ומציעה גם תמיכה פסיכולוגית. אל תריבו ביניכם, תתקשרו אליי להתלונן אחד על השני (או על בני הזוג או על חברים שנותנים עצות ולא תומכים).
יש דרכים לעזור ליזמים להגיע לקמפיין רגועים יותר מראש, יש הסברים שיכולים להפחית את העצבים במהלך הקמפיין, ויש דברים שניתקל בהם תוך כדי ולכן חשוב שתהיה לנו תמיכה, כדי שנוכל להיות אלה שתומכים ביזמים תוך הבעת אופטימיות כל הזמן.
נקודת התחלה רגועה יותר
כדי להביא את היזמים שלנו לקמפיין רגועים יותר מראש צריך…
(אתם יושבים?)
להכין אותו כמו שצריך!
כשיש לנו מעגל ראשון שנרשם מראש ומצפה לקבלת הלינק, כשיש לנו פוסטים מוכנים לכל יום (גם אם בסוף נכתוב אחרים כי תהיה לנו השראה), כשיש לנו אקסלים* עם חלוקת משימות ותוכנית עבודה ואולי גם כמה אייטמי יח"צ או אושיות בקנה – הקמפיין ירוץ יותר טוב ואנחנו נהיה יותר רגועים, ולא לחוצים להכין דברים ברגע האחרון.
כמובן, תמיד יהיו עניינים שיצוצו ברגע האחרון, כי ברגע שהקמפיין כבר בחוץ, עוד אנשים יכולים פתאום להציע קשרים ורעיונות טובים לקידום. אבל יכול להיות שכבר יהיה לנו טקסט מתאים שהכנו לצרכים אחרים, ויכול להיות שפשוט תהיה לנו יותר פניוּת לעסוק בהם.
דבר שאי אפשר לעשות בכל קמפיין אבל אפשר לעשות בקמפיינים עם מעגל ראשון רשום גדול: בקמפיין של שלום בוגוסלבסקי נרשמו כ-250 אנשים לקבל הודעה מיד עם השקת הקמפיין. שלום הגה את רעיון מעגל הגעוואלד – לומר לאנשים מסוימים שקרובים אליו מספיק, שלא יתמכו ביומיים הראשונים אלא רק כשנבקש. בעצם לשריין סכומים בטוחים קטנים לא בשביל הגיוס הכספי אלא כדי שתהיה תנועה שוטפת והתקדמות גם בימי מיתון אמצע הקמפיין. בסופו של דבר לא היה צורך להשתמש ברעיון הזה כי הגענו ל-100% בצהרי היום הרביעי, אבל זה רעיון טוב למי שיש לו מעגל ראשון רשום גדול. במקרה הכי גרוע, נפעיל את מעגל הגעוואלד מוקדם כחלק מהמעגל הראשון.
דוגמה הפוכה היא יזמים חמודים לאללה אבל דחיינים אש שעצרתי את העבודה איתם (לא פרשתי אבל נתתי אישזהו יעד שאחריו יחזרו לקשר). הם ביקשו לדחות את מילוי האקסל של הסכומים הבטוחים לשבוע הראשון של הקמפיין. הבעיה היא שבלי האקסל הזה קשה מאוד לבדוק אם סכום היעד שלנו הגיוני (זה קמפיין בסכום שש ספרתי) ואיזו "רשת ביטחון" יש לנו, ואם הם דוחים את השאלה הזאת לשבוע הראשון, יכול להיות שסבתא חנה שתכננה לתת 5000 תיתן אותם בבת אחת על ההתחלה, שזה יותר טוב מכלום אבל פחות טוב מהזרמה מדורגת ומתוזמנת לפי צרכי הקמפיין.
בכלל, לעשות מיפוי נכסים זה טוב ויפה, אבל לבדוק את כולם לפני תחילת הקמפיין זה עוד יותר חשוב, כי הרבה פעמים מתברר שהיינו אופטימיים ובעצם הם לא בעניין. לגלות את זה לפני תחילת הקמפיין זה מבאס, לגלות את זה אחרי השקת הקמפיין אחרי שבנינו עליהם זה מלחיץ!
אם מגלים את זה לפני תחילת הקמפיין, אפשר למצוא נכסים אחרים, או פשוט להכין טוב יותר את "ההון העצמי" שלנו – להגדיל ולהלהיב את הקהילה עוד קצת, לכתוב עוד פוסטים מרגשים כדי להכין את הלבבות ולרשום מעגל ראשון גדול יותר וכו'.
אחת הסיבות לכך שאני לא לוקחת קמפיינים שכבר התחילו, היא שאי אפשר לעשות את השלב הזה, של הכנת הכול מראש. לקמפיינים כאלה אני כן מייעצת. קמפיין שממש התבאסתי שהייעוץ היה כשבוע לקראת הסוף ולא מראש, היה הקמפיין של המעצבת הגרפית נאוה גיאת למשחק אותיות חיות – משחק זיכרון עם כרטיסי חיות מקסימים ללימוד הא"ב. קיבלתי את רשותה של נאוה לשתף:
בייעוץ התברר שהנכס העיקרי שלה הוא סיפור חייה. הצעתי לה לעשות סדרה של 22 פוסטים על נקודות ואנשים בחיים שלה, לפי סדר הא"ב, ובכל נקודה שהתמונה תהיה של הכרטיס של אותה אות-חיה. אילו הייתי מנהלת את הקמפיין, או אפילו מייעצת לנאוה מראש – היו 22 פוסטים מוכנים והיא הייתה צריכה רק לתזמן. הייתי גם מקצרת לה את הקמפיין, כך שחלק מהפוסטים האלה היו לבניית הקהילה וחימומה, וחלק לקמפיין עצמו. נראה לי שזה היה נותן שקט נפשי גם כי היה חוסך את הלחץ של דדליין "אתמול" להכנת חומרים שלוקחים זמן, וגם כי מלכתחילה הקמפיין היה מתרומם ורץ יותר טוב.
אבל מכיוון שזה היה שבוע לפני סיום הקמפיין וכל פוסט כזה צריך גם לכתוב – היו בסוף רק ארבעה או חמישה כאלה. הקמפיין הצליח, בזכות הפוסטים ובזכות פעולות אחרות, אבל הכנה מראש לא רק היתה חוסכת מתח אלא גם הייתה עשויה להגדיל את רשימת התומכים ולבסס קהילה משמעותית שרואה בעצמה שגרירה של המוצר והחזון (<= אלה מילים של נאוה קופי-פייסט!)
להכין את היזם נפשית לקמפיין עצמו
חשוב מצד אחד לבוא באופטימיות עצומה, כי האמונה שלנו כמלווים וגם של היזמים, היא קריטית להצלחה. מצד שני, אסור להיתפס לשאננות ולחשוב שאם יש לנו קמפיין מושלם הוא כבר יעבוד בעצמו.
חשוב להסביר מראש על רכבת ההרים הנפשית, מכמה סיבות:
אופוריית השקה היא נורא כיפית ואני מעודדת אותה, אבל היא עלולה להפוך לשאננות שתגרום לנו לעבוד פחות קשה אחרי הבום הראשון, וזה יפגע בקמפיין (ע"ע יום החופש של כל היזמים ביום השני של "הקמפיין המפורסם"). גם אם עבדנו נכון ביומיים הראשונים, עדיין אם לא מבינים מראש את מהלך הקמפיין, הנפילה של מיתון אמצע הקמפיין יכולה להיות קשה ומייאשת כי אני ממשיכה לעשות את אותם דברים שעבדו ביומיים הראשונים, מה קרה שפתאום שום דבר לא עובד לי? אם היזמים מוכנים לכך, הם עדיין יחוו סטרס ועצבים, אבל פחות, וגם פחות ייתנו לזה להשפיע.
מיתון אמצע הקמפיין הוא זמן מבאס שעשוי גם לייאש – אם נסביר על כך מראש, נכין חומרים לזמן הזה והיזם יבין מה אנחנו עושים ולמה – זה יעבור יותר בקלות. צריך להסביר היטב את המהלכים שאנחנו ממליצים עליהם, ואת העובדה שזה פשוט זמן לעבוד יותר קשה על תשתיות ולהביא את הקמפיין לתודעה, אבל את הכסף כנראה נראה ביומיים האחרונים. לא להתייאש!
בזמן מיתון אמצע הקמפיין יש נטייה להתעצבן על כל מה שזז, שזה כולל אותנו. גם את זה אפשר להפחית בהכנה מראש. אני אומרת ליזמים שאני נותנת תמיכה נפשית בכל הקשור לקמפיין עצמו ולצדדי ג', אבל שימצאו מישהו אחר כדי להתלונן עליי, כי להתחיל לריב עם יזמים באמצע קמפיין זה רע מאוד לא רק לנפשנו הרכה אלא גם לקמפיין.
יש כמובן קמפיינים שלא חווים מיתון אמצע ואפילו מגיעים ל-100% תוך 4 ימים. כאן יהיה קיפאון ה-100, שהוא יותר מתסכל (למה לא ביקשתי יותרררררר???) אבל פחות מלחיץ. גם את התומכים, ומכאן חשיבותם של יעדי ההמשך. צריך מצד אחד לחשוב מראש על יעדים שיהיו מספיק אטרקטיביים, ומצד שני לא לבנות עליהם בתכנון הפיננסי.
לטיסת סוף קמפיין אין צורך להכין את היזמת נפשית, רק לוודא שעובדים נכון בזמן מיתון אמצע קמפיין וביומיים האחרונים, כדי שהטיסה הזאת באמת תגיע 🙂
הכנת הסביבה
גם זה חלק מההכנה הנפשית לקמפיין, אבל כל כך חשוב בעיניי, שזה ראוי להיות סעיף נפרד.
הסיפור המפורסם על הולדתו של קמפיין הבזק ממחיש את המריבות הבלתי פוסקות של היזם עם בן או בת הזוג, אם קיימים כאלה: אחרי הקמפיין הראשון של יערה קקאו, בעלה של יערה – גיא – הודיע לה שאם היא עושה עוד קמפיין הוא מתגרש ממנה. זה בגלל שבקמפיין הראשון בזמן מיתון האמצע, שנמשך כשלושה שבועות, היא הייתה פקעת עצבים. ואז נולד הרעיון לקצר את המיתון הזה.
ועדיין יש ימים מלחיצים.
גם כאן אחת הדרכים למנוע היא לדעת על כך מראש, אם מתאים ליזמים שלנו לתרגל מדיטציות וכו' אז זה זמן ממש טוב, וגם אם לא – עצם ההבנה שזה בגלל מצבם הנפשי, מונעת הרבה מהמריבות עם הסביבה.
דרך חשובה נוספת היא פשוט להכין את הסביבה. אני תמיד מבקשת מהיזמים שלי להכין את הסביבה שלהם לכך שהם יהיו עצבניים ולחוצים, להתנצל מראש ולהבהיר ש"זה לא אתה, זה אני".
דבר עוד יותר חכם שאפשר לעשות הוא לרתום את המשפחה לקמפיין. ב"שומרי ים המוות" איילת, אשתו של עידו, הייתה אחת מאנשי הצוות. בקמפיין של "גיבורים מלכים ודרקונים" – בתי ענתי הייתה שותפה שלי בקמפיין, ובקמפיין האחרון של יער הקקאו אורי, הבת של יערה, הייתה שגרירה מצטיינת שגייסה כמעט 3000 ש"ח. מאירוע שמשבית את אחד מבני הבית וגורם לאחרים להתעצבן עליו, זה הופך לפרויקט משותף.
מה קורה כשלא עושים את זה?
דוגמה קיצונית, אבל אלה ממחישות הכי טוב: באחד הייעוצים שנתתי לקמפיין שכבר התחיל והיה כשבוע מסופו, התברר שאשתו של היזם הרבה יותר מבינה ופעילה ממנו ברשתות חברתיות, כולל קבוצות עניין מאוד רלוונטיות לפרויקט. אממה, מאז תחילת הפרויקט – משהו כמו חודשיים – היא כועסת עליו שהוא לא עושה את חלקו במטלות הבית והמשפחה, ואין סיכוי שהיא תסכים לשתף פעולה עם הקמפיין. הוא אפילו פחד לשאול אותה. מה לדעתכם היה קורה אילו היה מתייעץ איתי לפני הקמפיין ורותם אותה מראש להיות אשת הסושיאל שלו?
תוך כדי הקמפיין
כאן אין לי עצות ספציפיות, כי הדברים שיצוצו מאוד תלויים בפרמטרים שמשתנים מקמפיין לקמפיין כמו אופי היזם והתקדמות הקמפיין עצמו.
באופן כללי חשוב לתת ליזמים להוציא קיטור, אפשר להתבאס יחד איתם על מיתון אמצע קמפיין ועל נכסים שהבריזו, וגם להילחץ איתם, אבל כמובן במידה.
הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא לשמור על מערכת היחסים בינינו לבין היזמים. לשמור בשני המובנים: לשמור על מערכת יחסים טובה, ולשמור על הגבולות שהגדרנו, בין השאר כדי שגם אנחנו לא נתבאס.
אני נוטה להיות מאוד חברה של היזמים שלי. רובם מבינים שאני פה זאת שבאה עם הידע והניסיון, מותר ואף רצוי שיחשבו בעצמם ויציעו דברים, כל עוד הם עוברים דרכי. דיברנו על זה בפרק התיאום.
למעשה היזמים שהכי כיף לעבוד איתם הם אלה שמסבירים להם עיקרון והם פשוט רצים איתו ועושים כל מה שצריך יותר טוב ממה שדמיינתי. כאלה היו גלי לופו אלטרץ, ניל בר, שלום בוגוסלבסקי, ויערה קקאו בקמפיינים שבהם הייתי יועצת יחידה. אבל כזכור, תמיד יש אלה שנותנים עצות במקום לתמוך. יש יזמים שמגיבים אליהם כמו מעיין אשכולי כפרעליו – תמר עשתה כבר הרבה קמפיינים ואני סומך עליך (ואז אומר לי את הביקורת כדי שאחליט אם היא מוצדקת או לא), ויש לחוצים שמקשיבים לעצות האלה, עושים דברים בלי לתאם איתנו ו/או באים אלינו בטענות ובביקורת על החלטות שקיבלנו ועל עצות שנתנו. אני לרגע לא טוענת שכמלווים (או בכל תחום אחר) אנחנו מושלמים ולא יכולים להפיק תועלת מביקורת בונה. אבל הגבול של כבוד והערכה לידע שלנו ואמון ביכולות ובשיקול הדעת שלנו הוא גבול שצריך להישמר. אני חושבת שאחת הטעויות שלי ב"קמפיין המפורסם" הייתה שנכנסתי בשלב מסוים לעמדת מגננה ואפשרתי להם לעשות את הטעויות שהוצעו להם למרות שידעתי שהן טעויות – פשוט כי הם התעקשו מאוד. במבט לאחור, זה כמו חבר צוות שמשתף פעולה רק כדי שיוכל לומר "אמרתי לכם" כשהקמפיין נכשל, רק יותר גרוע ועדיף פשוט לפרוש, למרות שזה היה בשלב שרוב המלווים לא יסכימו להיכנס. ממילא הישארות שלנו לא תועיל בשום דבר.
ובסוף אפילו לא אמרתי "אמרתי לכם" כשהקמפיין נכשל! העדפתי לשתוק מאשר להאריך את השיחה.
עוד דבר שיכול לעזור לשמור על מערכת היחסים חוץ מהכנת היזם נפשית, הוא שגם אנחנו נהיה מוכנים נפשית בקטע שאנחנו כבר מכירים את היזם על מעלותיו ומגרעותיו ויודעים לא להתעצבן על אירועים שאפשר היה לצפות מראש. אם היו נורות אדומות ועשינו להן רציונליזציה – לפחות שנדע שזה יהיה משהו שנצטרך להתמודד איתו גם במהלך הקמפיין, ונהיה ערוכים מראש. יעזור אם גם היזם מכיר את מגרעותיו ויכין אותנו. שלום בוגוסלבסקי, למשל, הכין אותנו מראש לכך שהוא מופרע קשב וצריך לנדנד לו המון כדי שיעשה דברים, וכך לי לא היה לא-נעים לנדנד לו, והוא קיבל את הנדנודים באהבה.
לסיכום:
התמיכה הנפשית ביזם חיונית כדי לעבור את התקופה הזאת בשלום. היא מתחלקת להכנה מראש – גם לוגיסטית – כדי למנוע כמה שיותר לחץ זמן במהלך הקמפיין – וגם נפשית: להסביר ליזמים את אפקט רכבת ההרים בכסף ובמצב הרוח, להכין את סביבתם ואולי אף לרתום אותה. מערכת היחסים שלנו עם היזמים גם חשובה – צריך לשמור בה על גבולות ועל האמון שלהם בנו. אם מגיעים למצב שאין ליזם אמון בנו והם מתווכחים עם כל החלטה ועושים דברים בלי תיאום, אין ממש סיבה שנישאר עד סוף הקמפיין.
*אקסל – תמיד במשמעות GOOGLE SHEET כדי שנוכל להיות מתואמים ומסונכרנים בלי לבזבז זמן יקר על שיחות או על למצוא זמן שכולם פנויים.