אחד העקרונות הקשוחים שלי הוא לא לקחת על עצמי ניהול קמפיינים שכבר התחילו. 

כפי שכבר הספקתם להכיר אותי ואת השיטות שלי, אני מתנגדת לקמפיינים ארוכים מסיבות של שפיות, ולכן ההכנה אצלי מאוד מרכזית והקמפיין קצר ובעצימות גבוהה. בקמפיינים שהושקו ופונים אליי לניהול רק אחרי, בדרך כלל נעשו כבר שגיאות שאי אפשר לתקן. למשל לא הוכנו תכנים מראש כדי להפחית סטרס, או נעשתה כבר פנייה למעגל ראשון לא מוכן ולא מחומם, והיא נעשתה בניסוח לא נכון, או שהיזם כבר נדנד לכולם יותר מדיי ושרף את עצמו. 

אני לא אומרת שכל קמפיין שכבר התחיל עשה את השגיאות האלה, אבל קמפיין שהוכן והושק כמו שצריך יצליח גם בלעדינו ולא יפנה לליווי באמצע. 

קהילה בשביל מעגל ראשון הרבה יותר קשה לבנות תוך כדי קמפיין, פשוט כי אנשים מצטרפים למי שמעניין/מרגש אותם או מהדהד את דעותיהם, ואחרי שהלהבנו אותם או עוררנו את הרגש הנכון האחר בהתאם לפלטפורמה – אז אפשר לרתום אותם למימון המונים. להתחיל בניית קהילה כשכבר יש קמפיין מימון המונים זה בעצם לרגש תוך "בקשת כסף", ואנשים פחות נוטים להירתם. 

אם הקמפיין מספיק ארוך כדי להתחיל לגבש אסטרטגיה מהתחלה ולנסות לבנות קהילה תוך כדי תנועה, אז הוא ארוך מדיי מכדי לשמור על שפיותי, ואם מה שנשאר הוא קצר מספיק כדי לשמור על שפיותי… הבנתם. 

הפעם היחידה שבה הסכמתי היה בגלל שמי שעשה את הקישור היה חבר שאני מאוד אוהבת (אחר כך התברר שהוא לא הכיר את היזם כל כך טוב) ועשיתי לעצמי עוד מיני רציונליזציות למה הפעם זה שונה – והתברר כמובן שאני תמיד צודקת ואסור לי לעשות דברים שאני מטיפה נגדם…

אם בכל זאת פונים אליי אחרי שהקמפיין התחיל אני מציעה מפגשי ייעוץ, שבהם אין המחויבות של ניהול. 

ההגדרה שלי של ליווי לעומת ניהול היא ברמת המעורבות שלי, בזמן, בעבודה, באחריות וגם נפשית. כלומר אצלי ליווי זה משהו כמו סדרת ייעוצים. אבל מכיוון שההגדרות בתחום אינן קשיחות, חשוב לא רק לומר "אני יכולה ללוות אבל לא לנהל" אלא להסביר בדיוק מה כולל השירות המוצע. יש לא מעט יזמים ואולי גם מלווים שאומרים ליווי ומתכוונים למה שאני קוראת ניהול (וכן יזמים שאומרים ליווי ומתכוונים שאעשה את כל העבודה). 

בכל מקרה, גם אם זאת פגישות ייעוץ חד פעמית, לפני כן אני מוודאת שאין להם ליווי/ניהול או שלא היה להם. אנחנו כבר יודעים למה. 

אם יש ליווי והם רק רוצים עוד דעות וטיפים, אני אבקש לעשות את פגישת הייעוץ עם המלווה, עם או בלי היזמים (עדיף בלי כי זה מאפשר יותר כנות בנוגע לבעיות). אם היה וכבר לא, אני אשאל למה נפרדו, ואם זה מלווה שאני מכירה, אבדוק גם את גרסת המלווה, זה יכול להכין אותי טוב יותר לאתגרים הייחודיים של עבודה עם היזם. 

ממפגשי הייעוץ היזמים יוצאים עם המון תובנות, כלים ומשימות, אבל אני יוצאת מהם בחזרה בדיוק לאותם חיים, כלומר לא צוללת למערבולת של ניהול קמפיין על כל האחריות הכרוכה בכך. 

בפגישות הייעוץ אנחנו בד"כ עושים מיפוי נכסים, ואני בודקת מה כבר נעשה והאם זה לא בזבז או שרף נכסים. ואז בונים תוכנית פעולה על בסיס הנכסים, ועוד רעיונות שאני מעלה. 

מה זה לבזבז נכסים? הנה דוגמה:

בקמפיין אחד שאני גם מתבאסת שלא ייעצתי בו משלב מוקדם יותר, היה ליזם נכס מדהים שבוזבז: האושייה בערך הכי רלוונטית בתחום נדלקה על הפרויקט שלו עוד מלפני ההדסטארט, עזרה לו בכמה דברים והביעה נכונות לעזור בעוד. הוא הניח שהיא רתומה ותסכים לכל בקשה שלו, ולכן לא שאל אותה לפני שהבטיח שאם יזמינו אותו להופיע במקום מסוים, גם היא תבוא. ונחשו מה – זה לא התאים. 

אילו היה לו ניהול – או אפילו תמיכה של עוד חבר צוות לדבר איתו לפני שהוא מדבר עם מקבלי ההחלטות – יכול להיות שהוא היה חושב לבד לשאול את האושייה לפני שהוא מבטיח דבר כזה, או להציע את עצמו בלעדיה ושהיא תהיה הפתעה נעימה או עדכון לאירוע. באירוע הבא הוא שאל אותה קודם והיא דווקא הסכימה. 

לשרוף נכסים הקלסי הוא שימוש בסכומים בטוחים על ההתחלה במקום בזמנים המתאימים בקמפיין. אבל זה יכול להיות גם פנייה לאנשי מפתח בצורה לא מתאימה שמובילה לתשובה שלילית נחרצת, ואז כבר אין מקום לפנייה נוספת. למשל מה שקרה ליזם שסיפרתי עליו למעלה עם האירוע הראשון. האושייה נשארה אבל הקשר עם הפקת האירוע נשרף. מובן שגם עם פנייה כן מתאימה אנחנו יכולים לקבל תשובה שלילית, וזה יותר נפוץ מהתגייסות נלהבת. אחרת היינו יכולים לבנות על כולם בלי לוודא לפני הקמפיין. 

לפעמים אני גם תופסת קמפיין שמג'עג'ע (עוד אומרים את זה או שבסלנג הזה הסגרתי בת כמה אני?) ונורא בא לי שיצליח, ו"מאמצת" אותו. זה לא תמיד של אנשים שאני מכירה מקודם, למעשה ברוב המקרים אלה היו זרים גמורים שפשוט נדלקתי עליהם בגלל שהקמפיין או הסרטון או המטרה. כמה חברויות ממש טובות התחילו ככה. כשאני זאת שפונה ליזמים, אני לא לוקחת כסף, ובמקרים שזה אחרי תחילת הקמפיין אני גם לא לוקחת אחריות, כלומר מציעה ליווי בלבד ולא ניהול. ואני כן אשתמש בנכסים של עצמי, אם יש באמתחתי.

יש שני מלווים שאני מכירה שלוקחים קמפיינים מהאמצע. כדי לתת לכם גם את הצד השני, שאלתי בשבילכם את שירה סער ויוני רעם מתי הם כן ייקחו קמפיין שכבר התחיל. 

שירה מלווה קמפיינים של פונדקאות בשביל התגשמות החלום שלהם ותחושת ההצלחה שלה. בקמפיינים שכבר התחילו היא לפעמים פונה בעצמה אם היא נדלקת על הקמפיין ובא לה שיצליחו, ולפעמים גם לוקחת כאלה שפונים אליה.

הקמפיין האחרון שאליו נכנסה אחרי שהתחיל היה פונדקאות לילד שני 185,000 שקל כשההורים המיועדים היו ב-40,000 שקל וסיימו את הקמפיין עם 205,000 שקל 🙂 

כמו בקמפיינים שמגיעים בזמן (כלומר לפני), היא בוחרת אם להמשיך לפי מיפוי נכסים, מוטיבציה לעבוד, וכמובן, חייב להיות חיבור. אלה צריכים להיות אנשים שאני (שירה) יכולה לעבוד איתם ומאמינים שאפשר להצליח, ושנשארו להם לפחות 45 ימים כי צריך להיפגש למיפוי נכסים, להבין מה נעשה ומה לא ולעשות חשיבה מחודשת לאסטרטגיה.

מה שכן, היא לא נכנסת לניהול אלא רק לליווי – נותנת להם מטלות כל יומיים שלושה בערך. 

כך שאחרי תחקיר מעמיק הגענו למסקנה שזה דבר שגם אני עושה… 

שירה היא בוגרת קורס שנורקינג הבסיסי ואנחנו עובדות יחד (היא המלווה ואני "המלווה של המלווה") גם ביוזמה מיוחדת של קבוצת הדסטארט שנמצאת בזמן כתיבת שורות אלה בשלב הפיילוט. אשנה את השורה הזאת לתיאור הפרויקט כשהוא יבשיל. 

את יוני רעם הכרתי כמה שנים שטחית כמלווה, ויותר לעומק כשלקח מהאמצע קמפיין של יזם שהתחרה ביזם שאני ליוויתי. הם פנו גם אליי, אבל לא לקחתי את הקמפיין בעיקר כי אני לא לוקחת מהאמצע, אבל גם כי לא הרגיש לי נכון ללוות מתחרים של יזמים שכבר ליוויתי (קולגות כן, במקרה הזה זה היה ממש מתחרה). ובנקודת הזמן הספציפית הזאת סיבה נוספת הייתה שאני חייבת זמן מנוחה ארוך בין קמפיינים שאני מנהלת, והייתי עדיין בעילפון סוף קמפיין מקמפיין קודם. הייתה לנו שיחה ארוכה עם המון טיפים ותובנות שמהם הוא בחר מה ליישם ומה לא, והקמפיין הצליח בענק. 

מאוחר יותר יצא לנו לעבוד יחד בקמפיין היחיד שלקחתי מהאמצע, וזאת הייתה עוד נקודת חוסר תיאום/שקיפות – שנינו גילינו שנשכרנו בו זמנית רק אחרי שסגרנו מולו. למזלנו אנחנו עובדים טוב ביחד, אך לרוע המזל הקמפיין התזזיתי וחוסר התיאום מול היזם שבר את שנינו בהפרש כמה ימים. 

שאלתי גם את יוני מתי הוא מסכים לנהל קמפיינים מהאמצע: אז גם הוא כבר לא מקבל הרבה כאלה, אבל חלק מהשיקולים זה אם מישהו מהדסטארט המליץ עליו, וכמה היזם נראה לו "מאופס על עצמו ואדם לא בלתי נסבל", האם לאותו אדם יש קהילה, האם המוצר טוב, כמה הקמפיין נראה מושקע וכמה היעד סביר.

נגיד קמפיין של 300 אלף של אדם פרטי שלא קשור לשום דבר שעשה קודם ושאין לו שם באותו תחום, פחות מתאים.