fbpx

13. אפשרויות ב: זמנים

בשיעור הקודם דיברנו על מימון גמיש, הכול או כלום ורב יעדים, בשיעור הזה נדבר על זמנים: דדליינים ואורך קמפיין. 


עם תאריך יעד או בלי תאריך יעד 

כן, ראיתי גם דברים כאלה. אין לי מושג מה גורם לאנשים לתמוך בקמפיין שאין לו דדליין. אני מניחה שזה מעניק יותר שקט נפשי, ושלפעמים זה מצליח, אם מדובר בטראומה קהילתית שממילא גורמת לאנשים לתמוך עכשיו, או משהו שנמצא חזק בתודעה ומקבל הרבה יח"צ. כלומר בשני המקרים מדובר בקמפיינים שיגיעו ל-100% מהר. אני משערת שהקמפיין לילדי דיאנה דדבייב היה מגיע ל-100% תוך יומיים גם אילו לא היה לו דדליין של חודש. 

דוגמה לאתר ללא דדליין הוא Gofundme האמריקאי, שקמפיינים שמצליחים בו מצליחים מטאורית ומיד, אך רוב הקמפיינים שם הם בני כמה חודשים ועדיין לא הגיעו ליעד…


אורך הקמפיין

עקרונית, באתרים שיש בהם דדליין, קמפיין יכול להיות עד 90 יום. אין לי מושג למה מישהו יעשה את זה לעצמו. אני נגד קמפיינים שהם יותר מ-30 ימים, וחסידה גדולה של קמפייני בזק, 10-12 יום זבנג וגמרנו. 

אתחיל דווקא בסיבות שבגללן אנשים עושים קמפיינים של חודשיים ושלושה: לפעמים זה כדי להגיע ל-100% לפני הסוף ולהציב עוד יעדים – כבר סיכמנו שאסור לבנות על זה. סיכוי יותר גבוה שתיתקעו בלי תומכים ועם ימים רבים שה-F5 לא עובד (כלומר מרפרשים את העמוד ולא נכנסה תמיכה חדשה) ואו שתתייאשו ותנטשו את הקמפיין באמצע, או שתריבו עם כל העולם אבל כן תעשו עבודות תשתית, ותצליחו לסיים אותו איכשהו. או שתגיעו ל-100% ואז תיתקעו שם, שזה הרע במיעוטו, אם כי עדיין מבאס לאללה. כמו סוחר בבאזאר באצפהאן שהלקוח משלם לו את המחיר הראשון שהוא מבקש, או כמו תוקף כופרה שמשלמים לו ישר את הסכום הראשוני. ואז אמנם אין את כל הכאב-ראש של המיקוח (או במקרה של מימון המונים: המתח של הגעה ליעד בזמן), אבל יש את ה-ססססססססעמק חבל שלא ביקשתי יותר… 

ויש כאלה שמתחילים בלי קהילה, ובונים על זמן הקמפיין לבנות את הקהילה. אמרתי לכם כבר בתחילת הקורס מה דעתי על זה: אם יש לך 90 ימים, קודם כול תבני קהילה במשך חודשיים – חודשיים וחצי, ואז תעשי קמפיין בזק. כי הרבה יותר קשה לגייס קהילה תוך כדי קמפיין. 

עוד לא שמעתי על אף יזם ששמח שעשה את הקמפיין יותר מחודש, ואלה ששמחו – זה היה מסיבות שלא משכנעות אותי… 



הסיבה העיקרית שלדעתי 30 ימים זה מקסימום, היא שאנשים נוטים לדחות. יש כאלה שמחכים לראות איך יתפתח הקמפיין ואם יש טעם לתמוך (אלה שלא מבינים שאם לא יצליח הם ממילא לא יחויבו, ושאם כולם יחכו במקום לתמוך אז הקמפיין באמת לא יתפתח). ויש כאלה שפשוט לא רוצים לשלם לפני סוף מסגרת האשראי שלהם.


מוזיאון ים המלח היה הקמפיין היחיד שהסכמתי לקחת למרות שכבר הושק עם טעויות, וגם הקמפיין היחיד שהתפטרתי ממנו לפני הסוף. זו מלכתחילה הייתה שגיאה להסכים לקחת קמפיין נגד העיקרון שלי לא לקחת קמפיין שכבר הושק. אחת הטעויות שנעשו לפני שהגעתי ולא היה אפשר לתקן, זה הזמן. הסיבה של היזם לעשות קמפיין של 90 יום, הייתה שהיה לו ניסיון מאוד מוצלח בקיקסטארטר, ושם באמת קמפיינים מצליחים מגיעים ל-100% מהר מאוד, ואז מציבים עוד יעדים ומגיעים למאות אחוזים. בארץ זה מאוד נדיר. הסיבה לכך שהתפטרתי אחרי חודש היא ש… יש סיבה לכך שאני עושה קמפייני בזק. לא יכולה לעמוד בעומס נפשי של קמפיין לאורך כל כך הרבה זמן, שבועיים זה ממש ממש מספיק מתח.


רעיון קמפיין הבזק נולד אחרי שגרמתי גם לבת דודתי יערה קקאו להתמכר להדסטארט. הקמפיין הראשון שלה, שהייתי חלק בלתי נפרד ממנו, כמובן, היה חודש, ובחודש הזה – חוץ מהיומיים הראשונים והיום האחרון, שהיו טיסות משגעות, טיפסנו על הקירות והיא הייתה כל כך פקעת עצבים, שבעלה גיא הודיע לה שאם היא עושה עוד קמפיין הוא מתגרש ממנה. 

אבל יערה היא לא אדם שמוותר על התמכרות כל כך בקלות. וגם לא על גיא. כדי שתוכל לעשות קמפיינים בלי להתגרש, היא הגתה את רעיון קמפיין הבזק. הרציונל פשוט: ממילא רוב הכסף בקמפיין נאסף ביומיים הראשונים וביומיים האחרונים, ובאמצע – מיתון אמצע קמפיין – זה עצבים ברמה גבוהה. אז הפתרון הוא פשוט לקצר את האמצע! 

אני לא זוכרת אם "נער הקקאו" היה עשרה ימים או שנים עשר ימים, אבל יערה צדקה! נכון שמיתון אמצע הקמפיין עדיין היה מורט עצבים, אבל הוא היה קצר יותר, והקמפיין הצליח. 

מאז, גם עינת שמשוני הצטרפה אלינו לחסידות קמפיין הבזק, בהתחלה לקמפיינים של הספרים (המעולים!) שלה, ועכשיו כמלוות קמפיינים, ועוד יזמים שקיבלו השראה או ליווי ממנה – אז אנחנו תופסים תאוצה!

המינוסים הם:

  1. יש פחות זמן להתמודד עם בלת"מים, 

  2. משהו שאני בכלל לא בטוחה שהוא מינוס – צריך המון המון המון התכוננות. אני אוהבת להתכונן ברמת הלהכין תכנים לפוסטי תודה כל יום, להכין טיוטות לעדכונים, הודעות לעיתונות, פרטי התקשרות של עיתונאים רלוונטיים וכו', וכמובן לטפח קהילה – לבנות או לחמם לפי הצורך – ואז להרביץ אותה.

  3. עוד מינוס הוא שאנחנו הרבה יותר נטריד את התמיכה מאשר קמפיינים רגילים… אמנם זאת בעיה של אנשי הפלטפורמה ולא שלנו, אבל אנחנו צריכים לחשוב גם עליהם 🙂 הפתרון יכול להיות להודיע מראש כבר כששולחים את הקמפיין לאישור, שהוא עתיד לרוץ כקמפיין בזק בין התאריכים האלה והאלה, ואז יש גם להם זמן להיערך, כמו שאנחנו נערכנו. 


לסיכום: כדאי מאוד שיהיה דדליין מוגדר, גם כדי להגביל בזמן את תקופת המתח שלכם, וגם כדי שהתומכים לא ידחו יותר מדיי את התמיכה. ככל שהקמפיין קצר יותר, כך התומכים ידחו את תמיכתם פחות, ואתם וכל הסובבים אתכם סובלים פחות מהעצבים הגבוהים של מיתון אמצע קמפיין. 


בשיעור הבא נדבר על אפשרויות הקשורות למהות הגיוס. מחכה לכם שם!