fbpx

14. אפשרויות ג: מהות הגיוס

דיברנו על זמנים ועל גמישות, בשיעור הזה נדבר על אפשרויות הנוגעות לחשיבות התומכים בגיוס. אם זה לא מובן כרגע, אני מקווה שזה יהיה מובן יותר בסוף השיעור.

 

לגיוס תקציב או לכיסוי עלויות עבר

קמפיינים בדרך כלל מגייסים תקציב קדימה – כדי שנוכל להוציא את הספר לאור אנחנו זקוקים לכם, בזכותכם נוכל להעלות מחזמר, הצטרפו אליי בהפקת סרט, וכולי.

אבל לפעמים, בעיקר אם מדובר באירוע חד פעמי – הקמפיין נועד לכסות עלויות עבר, או לכסות עלויות של אירוע שיתקיים בכל מקרה, לפני סוף הקמפיין. 

אני מבינה את הרציונל של זה: האירוע עצמו הוא הזדמנות מצוינת לפרסום הקמפיין ולגיוס הכספים: אם זה בהשקת הקמפיין אז זה מעין קהל שבוי שיש עליו לחץ להיות ראשונים, אם זה בסיומו אז הקהל אמנם שבוי, אבל מידת ההצלחה מאוד תלויה באופטימיות, שתלויה במצב הקמפיין. אבל כמו בקמפיין מימון חלקי, הקהל יודע שזה לא תלוי בו. המטרה כבר הושגה. הרבה יותר קשה להשיג השתתפות במימון עלויות מאשר לגייס כתנאי לקיום האירוע. 

נכון שהרבה פעמים התשלום לספקים יהיה אחרי שתקבלו את הכסף מהקמפיין, אבל מבחינת התומכים זה לא משנה שעכשיו אין לכם הכסף, זה משנה שהמטרה הושגה (ולכן התקיימה) בכל מקרה. ולכן בגיוס בעבור אירוע שכבר התקיים, התומכים פחות רתומים.

אני פחות בעד לגייס לאירוע שיתקיים לפני סיום הקמפיין או ממש בסמוך, אבל סבבה עם אירועים שלא תלויים בהצלחת הקמפיין ונועדו להשיק או לקדם אותו. 

מצד שני, קמפיין הבי-אקטיב של #משפט_הפונדקאיות היה בדיוק זה – כיסוי עלויות הגנה בתביעת השתקה. לקח לנו שנתיים להשיק כי חיכינו לאישור בית משפט לגלות מספר פרטים על מה נתבענו, אחרת הקמפיין קצת תלוש. בסוף הבנו שלא נקבל רשות מעבר ללספר שנתבענו ועל ידי מי, אבל הצלחנו להרים קמפיין מופתי בזכות קהילה מעולה עם ניהול סוחף, והכנה מדוקדקת בכל התחומים.

 

פרויקט ח"ל או בדיקת היתכנות, 

ח"ל בצבא זה "חייב לעבור". בזמני היה אפשר להוציא מישהו לקורס קצינים כך שאי אפשר להעיף אותו גם אם הוא נכשל. בפרויקט ח"ל היזם (או אבא של היזם או סבתא שלו או מישהו ברקע שרצה לממן לו את הפרויקט אבל הוא התעקש על מימון המונים בגלל כל היתרונות הנלווים שדיברנו עליהם כבר מלא) – עם היד על כרטיס האשראי למקרה שיהיה צורך בהשלמות, ואז – אם עבדנו נכון – נושם לרווחה כשמגיעים ל-100 בלעדיו 🙂 

פרויקט ח"ל או בדיקת היתכנות זו החלטה שלכם, וזה רלוונטי רק לקמפיינים של הכול או כלום, כי במימון חלקי הפרויקט ייצא לפועל גם אם הקמפיין ייכשל. 

האמת היא שאצלי, בכל הקמפיינים שלא יצאתי בהם לדרך עם ברק בעיניים וסכין בין השיניים ואמונה מוחלטת שזה יצליח, זה באמת לא הצליח. אז אני לא בטוחה שקמפיין בדיקת היתכנות הוא באמת יעיל. כי אמונה זה אחד הדברים הכי חשובים, ועם גישה של "מקסימום זה יצליח", אנחנו עלולים לעשות "שגר ושכח" ואז זה באמת לא יצליח. כי קמפיין זו עבודה 24/7. 

אסתייג ואומר שלפעמים אנחנו באמת צריכים לעשות רעש ולקדם פרויקט כדי לראות אם שווה לנו להשקיע בו את הזמן ואת המאמץ. תארו לכם שאתם עמלים על הפקת ספר: כתיבה, עריכה, עימוד, עיצוב כריכה, אולי איורים או מפות, דפוס – שזו הוצאה ענקית וגדלה ככל שמחירי הנייר עולים – ובסוף אין לכם קהל לספר. אז מימון ההמונים גם מוודא שלא תוציאו את כל הסכומים מכיסכם וגם מגייס לכם קהל, אבל לפעמים הוא פשוט בדיקת היתכנות, בדיקה אם יש קהל למוצר שלכם. 

 

ליוויתי פעם קמפיין של מתרגם מהשורה הראשונה שבד"כ נותן שירות להוצאות ספרים גדולות ומרגיש שלא משלמים לו כערכו. הוא החליט פעם אחת להפיק בעצמו את הספר על כל שלביו, וגילה ששכרם של כל אנשי המקצוע האחרים, השירותים הנדרשים וכו' יחד עם שכר יותר הוגן לעצמו – מביאים את המוצר למחיר יעד הרבה יותר גבוה מהסטנדרט למוצרים מסוג זה בהדסטארט. בכל זאת יצאנו לקמפיין, עם הסכום הזה כי כל הקטע היה שאם הוא לא יוכל לצאת עם הרווח הזה אז פשוט לא תהיה ההפקה – ואכן גילינו שאין מספיק קהל כדי שהספר יכסה את העלויות. זה היה עצוב, כי זה בעצם אומר שהשוק קטן (ומוצף) מכדי לבנות מראש על המכירות ולשלם מראש שכר ראוי לכל העוסקים במלאכה. 

 

לעומת זאת, נפגשתי פעם עם שלי אשכולי, שאני מאוד אוהבת את הניוזלטרים וההרצאות שלה, ושאלתי אם תרצה לפרסם אותם כספר אצלנו. היא אמרה שכן ואפילו יש לה התקציב – אבל כל הקטע שלנו הוא הדסטארט, כי אנחנו אוהבים את בניית הקהילה והפעלתה והבאזז והאדרנלין ושתשמור את הכסף למשהו אחר – אבל היא לא הייתה מעוניינת לעשות לעצמה קמפיין מימון המונים, ולכן בירכתי אותה בברכת עלי והצליחי, ורכשתי לי עותק מהספר כשהוא יצא. אילו הייתה מסכימה לעשות קמפיין מימון המונים לספר, זה היה יכול להיות פרויקט ח"ל. 

 

חשוב מאוד לא לתת לפרויקט ח"ל להרדים אותנו! גם אם הפרויקט הוא ח"ל עם איזשהו סכום בטוח ברקע כרשת ביטחון, כל הפעולות שלנו מכוונות לזה שלא יהיה צריך. זה יכול לתת ליזם קצת יותר שקט נפשי בעיקר בזמן מיתון אמצע קמפיין, אבל אסור שזה יכניס לשאננות ויבוא במקום כל התכנון והניהול והפעולות שצריך לבצע סביב הקמפיין. אחרת באמת בשביל מה. 

 

לסיכום: שני הנושאים של השיעור הזה בעצם עונים על השאלה האם הדבר שבשבילו מגייסים יקרה גם בלי התמיכה של התומכים, או שחייבים אותם כדי שזה יקרה. ההבדל הוא שבגיוס לכיסוי עלויות לאירוע שכבר קרה, או שיקרה תוך כדי הקמפיין, או שכבר נקבע ובטוח יתקיים – התומך יודע שזה יקרה גם בלעדיו, וזה מוריד את החשיבות שלו בתהליך ובעקבות זאת גם את המעורבות. בסוג השני של הפרויקט לא חייבים לגלות – ואפילו רצוי לא לגלות (היה כדאי גם לא לגלות לעצמכם!) שזה יקרה בכל מקרה. 

 

בשיעור הבא נדבר על אפשרויות הנוגעות למיקום הקמפיין – גם באינטרנט וגם גיאוגרפית.