fbpx

24. מיפוי נכסים ה' - הסתייגויות

אחרי שדיברנו על כל סוגי הנכסים, שלוש הסתייגויות חשובות. אחת כבר אמרנו בשיעור הקודם, אבל היא מספיק חשובה כדי לחזור עליה שוב, גם באדום: 

לעולם לא לצחוק או להתלונן על תומכים בפומבי, גם אם הם מאוד מצחיקים או מעצבנים! תקימו בשביל זה קבוצת ווצאפ או צ'ט פייסבוק סגור של האדמינים. 

התומכים שלנו הם הנכס הכי חשוב. אתם הייתם תומכים בקמפיין של יזם שמתלונן או צוחק על תומכים שלו?


ועכשיו להסתייגויות האחרות. 


נכסים רעילים

זה נדיר, אבל לפעמים שימוש בנכס מסוים יכול להועיל בגיוס תומכים מסוג מסוים, ולהרחיק תומכים – וחמור מכך – אנשי מפתח – מסוג אחר. 

בקמפיין היחיד שהסכמתי להיכנס אליו אחרי שכבר התחיל (ולא שרדתי עד סופו כי התברר שהעיקרון הזה שלי הוא נכון), היה נכס יח"צני אחד, אדם בעל שם בינלאומי ולכן כולם רצו לראיין אותו אפילו בשלב הקמפיין, אבל הוא מאוד אקסצנטרי ושנוי במחלוקת. אז הוא באמת הביא המון התעניינות וסיקור, אבל אחרי שנגמר פסטיבל היח"צ והאנשים שמתעניינים בו נחשפו ותמכו, התברר שבגלל שהקמפיין כבר מזוהה איתו, אנשי מפתח אחרים, מהצד השמרני יותר של המפה, שהיו יכולים לחשוף אותנו לעוד קהלים שמתעניינים, לא יכלו להרשות לעצמם להיות מזוהים עם קמפיין שמזוהה עם האדם הזה. עוד רעילוּת של הנכס הזה הייתה ששיתוף פעולה איתו היה כרוך במגבלות על התשורות ועל דברים שאפשר או אי אפשר לכתוב בקמפיין. 


יש כמובן קמפיינים שעצם מהותם תרחיק תומכים מסוג מסוים. למשל המטרה של העלאת אסון ים המלח לתודעה העולמית והפעלת לחץ על הממשלות כדי שיעשו משהו בנידון, זה משהו שאמור לעניין את כל מי שאוהב את הארץ. אבל ברגע שהסיפור של "שומרי ים המוות" כולל שיתוף פעולה עם פלסטיני, בעצם ויתרנו על הקהל של שוחרי ארץ ישראל השלמה. ניסינו להציג להם את זה כמשהו שעושה הסברה טובה לישראל כשהוא מראה את שיתוף הפעולה הזה, אבל הם פחות התחברו. ודווקא משום כך, הפרסום של אחינועם ניני עשה רק טוב.


בקמפיינים שאמורים לפנות לכל העם ואינם מזוהים פוליטית כשלעצמם, פרסום של אושייה שכל כך מזוהה עם הימין או השמאל, עשוי להיות בעוכרינו. לכן גם לקראת קמפיין משפט הפונדקאיות החלטנו שאם מערבים פוליטיקאים, אז גם מימין וגם משמאל. אם נשיג רק שמאלנים אז עדיף לא לערב פוליטיקאים בכלל. 


נכס רעיל יכול להיות גם סלב שהיו לו התבטאויות או מעשים שנויים במחלוקת בתחומים אחרים, כאלה שהטרידו מינית, כאלה שהיו להם התבטאויות נגד מגזרים כאלה ואחרים, ועוד. 


סלבס בסרטון של קמפיין יזמי – אלא אם כן הם היזמים – יכולים להיות נכסים רעילים כי הם מורידים אמינות. בסרטונים של גיוס למען מטרה חברתית או סביבתית גדולה (כלומר לא להצלת אדם מסוים אלא להצלת כדור הארץ או מגזר שלם) – הם דווקא אחלה נכס. 


נכסים מרדימים

בשיעור 14 הדגשתי שחשוב מאוד לא לתת לפרויקט ח"ל להרדים אותנו! כלומר גם אם לפרויקט יש איזשהו סכום בטוח ברקע כרשת ביטחון, כל הפעולות שלנו מכוונות לזה שלא יהיה צריך. זה יכול לתת ליזם קצת יותר שקט נפשי בעיקר בזמן מיתון אמצע קמפיין, אבל אסור שזה יכניס לשאננות ויבוא במקום כל התכנון והניהול והפעולות שצריך לבצע סביב הקמפיין. אחרת באמת בשביל מה. 


לפעמים יש לנו נכס שנראה לנו כל כך חזק, שהוא גורם לנו לחשוב שהקמפיין יהיה מבחינתנו "שגר ושכח". וזה אולי עובד לפעמים, אבל ביותר מדיי פעמים לא. זה יכול להיות חברה תותחית או איש מקצוע ששכרתם או התנדב לעשות את היח"צ או את נוכחות הרשת, או לקשר עם תורמים נדיבים, מנהל קהילה עם רצון טוב שבטוח שיוכל לרתום את הקהילה שלו, ואפילו מנהל מקצועי לקמפיין עם הצלחות מוכחות. כל אלה יכולים באמת לעשות את מיטב יכולתם, וזה מעולה ומצוין – אבל זה לא פוטר אותנו מעבודה. אם זה גורם לנו לעבוד לפי תוכנית יותר מסודרת וחכמה – זה אחלה. אבל אם הנוכחות של איש מקצוע מרדימה אותנו – כלומר גורמת לנו, כיזמים, לעבוד פחות כי יש מישהו אחר שעושה את העבודה – זה כבר לא טוב. מה שמוביל אותנו לאחד הדברים החשובים ביותר:


לא לבנות את כל התוכנית שלכם רק על הנכסים

מאוד חשוב לא להסתמך רק על הנכסים! עובדים כאילו אין נכסים, ובטח לא להסתמך על נכס אחד. 

כבר היו לי קמפיינים שנכשלו או כמעט נכשלו בגלל הסתמכות על אדם או ארגון אחד עם קשרים שאפילו הבטיח לפני, אבל בסוף לא הצליח לספק את הסחורה (כי היה בקהילה שלו גיוס תרומות אחר שהוא לא צפה), או שכן היה יכול אבל החליט לא לשתף פעולה מסיבותיו, המוצדקות יותר (עניינים משפחתיים) והמוצדקות פחות (פתאום לא בא לו). או שכן שיתף פעולה והפעם זה לא עבד. 


נכסים אנושיים גם יכולים להתהפך מסיבותיהם, ולפעמים יש נכס שבכלל לא צפינו שיהיה רעיל. אני, מתברר, הייתי נכס רעיל בקמפיין שהתנדבתי לנהל לגיוס תרומות להצלה. איש מפתח מעבר לים הבטיח למשפחה שיגייס את כל התקציב שהם צריכים ב-GoFundMe. אני ראיתי את הקמפיין שם עם 0% אחרי יותר מיומיים, והתנדבתי לעשות להם קמפיין עם מיטב הידע והניסיון שלי, אבל בגיב-בק, כי איתו אני יודעת לעבוד. ואז איש המפתח כעס שלקחו אותי בכלל, ושעשו בגיב-בק, ושזה נראה מקצועי מדיי (המחמאה הכי גדולה שקיבלתי על סרטון שלקח לי כשלוש שעות להכין), והחליט לא לעזור ואפילו קצת לחבל במאמצים. הצלחנו בסוף, ואני לא יודעת אם GoFundMe היה מצליח יותר או בכלל, אבל זה היה ממש לא נעים. 


גם על אירועים צפויים מראש בלוח השנה אי אפשר להסתמך ב-100%, כי אנחנו לא יודעים אילו אירועים אקטואליים אחרים יהיו ויעיבו על האייטם שלנו. בתור איראניסטית יצא לי כמה וכמה פעמים לקבוע ריאיון על נושא אקטואלי בתקשורת, אבל אז היה פיגוע/פצצה פוליטית/אסון טבע וביטלו את האייטם. 

על ויראליות ברשתות החברתיות אי אפשר להסתמך כי אנחנו אף פעם לא יודעים מה יתפוס ומה לא. 


לפנינו דוגמה לקמפיין שהסתמך על נכס אחד: סלב. אבל 

  1. בחרו סלב שלא כולם מכירים, 

  2. גם בקרב המכירים, הוא שנוי במחלוקת עם התבטאויות איומות ברשת נגד פונדקאיות (ולפי איך שדיבר אליי אפשר להניח שהיו התבטאויות נוספות לא נעימות), 

  3. הוא מפרסם קמפיין שהוא לא היזם בו, 

  4. הווידאו נראה כמו זריקת זין מוחלטת. 

  5. הוא אשכארא אומר שהוא לא ישתמש במוצר. 

התוצאות בהתאם (האחוזים האלה הם אחרי כחודש באוויר, וזו הייתה אותה תוצאה גם בסוף 45 ימי הקמפיין)


לסיכום:

אסור ללעוג לתומכים או להתלונן עליהם בפומבי, גם אם זה יכול להביא הרבה טראפיק. נכסים עלולים להיות רעילים – כלומר השימוש בהם יכול להביא לנו הרבה תומכים מסוג אחד, אבל מצד שני עלולים גם לנטרל לנו נכסים אחרים, או להרחיק עוד יותר תומכים מסוג אחר. ובכל מקרה, אסור להסתמך על הנכסים בלבד, צריך כמה שיותר נכסים כי לא כולם יביאו את התוצאה הרצויה, וצריך לעבוד בעצמנו כאילו אין לנו נכסים בכלל. 


שיעורי בית: לעבור על מיפוי הנכסים שעשיתם ולנסות לחשוב אילו נכסים עלולים להיות רעילים. 


זהו, סיימנו למפות את כל הנכסים שלנו, בשיעור הבא אנחנו עוברים לדבר החשוב ביותר בהתכוננות לפרויקט. דבר שבלעדיו עדיף פשוט לא לצאת לקמפיין מימון המונים.