fbpx

5. הקהילה אחרי הקמפיין

אמרתי כבר שקהילה זה הנכס החשוב ביותר שלכם? 

אמרתי. 

אמרתי שצריך לתת להם להרגיש את זה? 

אמרתי.

וחשוב מאוד להשאיר אותם חשובים ומעורבים גם אחרי הקמפיין. 

ברור שאחרי סוף הקמפיין יש עילפון-פוסט-קמפיין, וזה לגיטימי לגמרי. כשתסיימו אותו, ועדיף תוך פחות מחודש, חשוב גם לומר את זה כשאתם חוזרים, וגם לעדכן את השותפים-לדרך בכל מה שקורה, ולאפשר להם להיות כמה שיותר מעורבים. 

בשיעורים הקודמים דיברנו על נוכחות רשת גם בקבוצות אחרות – כדאי לשמור על זה כי גם זה נכס, אבל זה פחות חשוב כרגע. אף אחד בקבוצת טבעוני טעים לא ייעלב אם גלי לופו אלטרץ לא תעדכן אותם בשלב העבודה של הספר שלה. 

בעמוד האישי מצד אחד פחות חשוב לעדכן כי אין קמפיין ברקע, ומצד שני אנשים יותר יתעניינו ויהיו יותר מעורבים עכשיו – נכון: כי אין קמפיין ברקע. הם לא מרגישים לא נעים או כאילו דוחפים להם פרסומות לפרצוף כל הזמן, אלא פשוט מתעדכנים בחיים שלכם. 

 

הקהילה הראשונית, זו שבניתם לפני הפרויקט – היא נכס גם לפרויקטים הבאים: אולי מי שהפעם לא תמך כי לא היה לו כסף, ירצה וגם יוכל לתמוך בפעם הבאה? כמו כן, הקהילה הזו היא זו שתמשיך לגדול אחרי הקמפיין, כי ברגע שמסתיים הקמפיין הקבוצה לתומכים בלבד אמנם ממשיכה להיות פעילה, אבל לא מקבלת יותר חברים חדשים (אם אתם ממשיכים להדסטארט + או לקמפייני המשך אחרים, לשיקולכם אם להמשיך לקבל אליה תומכים). 

אם היה בקהילה הראשונית פורמט קבוע של תכנים מסוג מסוים בימים קבועים – כדאי להמשיך באותו פורמט. גם אם לא – אם קודם הייתם זמינים כל הזמן למענה לשאלות – תמשיכו להיות זמינים גם עכשיו. להמשיך באותה דרך ולשמר את הנכס. חשוב שיהיה ברור שאכפת לכם מהחברים שם באותה מידה כמו קודם, בין אם תמכו ובין אם לאו. גם שם אפשר להמשיך לעדכן על הפרויקט, אבל זה פחות חשוב. אפשר לעדכן רק כשמישהו שואל, וכמובן כשהוא מגיע לידי מימוש (הדפסת הספר, יציאת האלבום, עליית המחזה, פתיחת בית הקפה וכו'). 

 

יש שלושה ערוצים חשובים לתקשר עם אלה שכן תמכו והפכו לשותפים לדרך: 

 

הערוץ הראשון הוא עדכונים שוטפים בקמפיין ההדסטארט עצמו מעת לעת – כי לא לכולם יש פייסבוק, וגם אלה שיש להם – לא כולם בחרו להצטרף לקבוצת השותפים לדרך. 

הסיבה שהם בחרו לא להצטרף לקבוצה היא או שאין להם פייסבוק, או שאין להם זמן או כוח ליותר מדיי עדכונים. לכן נעדכן בקמפיין עצמו, גם אם הוא כבר נגמר, רק כשיש משהו חשוב: כשעברתם אבן דרך חשובה בפרויקט, אם הוא מתעכב יותר מדיי, כשהוא עומד לצאת לאור – וכמובן כשהוא מתממש. 

 

הערוץ השני הוא המייל – רק להודעות חשובות שקשורות לתשורות שהם אמורים לקבל. אם יש לכם ניוזלטר אתם יכולים להציע לשותפים לדרך להצטרף אליו, אבל לא להכניס אותם לרשימה בלי לשאול. כן, אני יודעת שזה חוקי. אנחנו לא מדברים פה על החוק, אני תמיד הייתי יותר מגבילה מהחוק. אנחנו לא רוצים שאנשים ירגישו שמתייחסים אליהם כְּמובן מאליו, או כנכס במובן של רכוש. למה צריך לשלוח הודעות במייל? כי יש לא מעט אנשים שעושים unsubscribe מהעדכונים של הקמפיין. זה אומר שהם לא מעוניינים לדעת שאתם כבר בשלבי עריכה סופיים או שה-BBC רכש את הסרט שלכם, אבל אם התשורה שהם בחרו היא כרטיס להקרנה החגיגית, אז הם צריכים לדעת כשההקרנה מתקרבת. 

 

אני גם אוהבת לכתוב עדכון בקמפיין אחרי כל סבב מיילים כזה לתומכים, כדי שיבדקו שקיבלו את המייל. 

לפעמים יש מצב שמישהו גם קיבל את המייל לספאם וגם עשה unsubscribe מעדכונים. במקרה כזה, עקרונית זו בעיה שלו. מעשית – לא מעט מהם באים אחר כך בתלונות, אבל אין מה לעשות. אני אעשה גם שיעור על תומכים קרציות. הם מיעוט שבמיעוט, אבל אין מה לעשות, הם חלק מכמעט כל קמפיין. 

 

אפשר גם לעשות רשימות תפוצה (לא קבוצות!) בווצאפ, אני לא עושה את זה כי זה המון עבודה, ומחייב גם את הצד השני לשמור אותך כאיש קשר. יש דרכים בתשלום לשלוח אוטומטית גם למי שלא בספר הטלפונים שלך (בקרוב יהיה גם כלי של שנורקינג), אבל אם יש לך מנוי כזה, או סבלנות לרשום את כולם ולבקש שירשמו גם אותך, או שממילא רוב התומכים שלך נמצאים באנשי הקשר שלך – גם זה הולך. בכל מקרה, אנחנו נדבר על רשימות תפוצה בווצאפ בשיעור אחר. 

 

את רוב העדכונים, השמחה והצהלה, תעשו בקבוצת הפייסבוק הסגורה לתומכים, אם יש, ואם לא – באותה קהילה ראשונית. 

עכשיו כשירד הלחץ של הקמפיין, כולם יותר רגועים, אך לא פחות מתלהבים, ורוצים לשמוע כמה שיותר על הקמפיין. גם כאן, כמו בזמן הקמפיין עצמו, חשוב גם לעדכן וגם לתת לשותפים לדרך להיות כמה שיותר מעורבים. אנשים אוהבים לעזור. אנשים אוהבים להרגיש חשובים, שהם הטביעו חותם. 

עד התממשות הפרויקט, אנחנו רוצים לתת להם בדיוק את זה, בדיוק באותו אופן שדיברנו עליו גם בשיעור על קהילה תוך כדי: להתייעץ על כל מה שאתם מוכנים לקבל עליו עצות: במגילת אסתר מאחורי המסכה התומכים בחרו את כריכת הספר, את שם הספר ואת שם ההוצאה לאור. גם בספר "שווים",  ניל בר התייעץ עם תומכים לגבי הכריכה ועוד מיני התייעצויות באמצע. בספרי הבישול של גלי לופו אלטרץ יש פרויקטי נסיינות, וכיפאח דסוקי גם עשתה כזה בעקבותינו בספר הבישול שלה (היא כמעט פרויקט שלנו, לא לקחנו קרדיט כי לא היינו שם ב-100% כל הזמן). 

גם אם אתם פריקים של שליטה – תמצאו משהו שאתם מוכנים להתייעץ לגביו.  

וחשוב מאוד בכל ההתייעצויות להבהיר שאתם רוצים לשאול כדי לקבל עוד רעיונות או שיקולים או מושג לאן נושבת הרוח, אבל אתם לא מתחייבים לקבל את כל העצות. גם אי אפשר לקבל את כל העצות. כשאני החלטתי להוריד תמונות של רקדניות מתוך הספר ושל אסתר יולדת את כורש מעל הספר כדי לכבד את התומכים הדתיים שלי, התומכות הפמיניסטיות התרעמו. אבל הן גם לא היוו רוב בין התומכים, וגם השיקול הסופי הוא מכירות, וזה ספר שבאמת רוב הקהל שלו עד עצם היום הזה הוא דתי, או לפחות כזה שלא מחפש נשים עירומות על כריכות של ספרים ובתוכם. 

בקמפיינים שהם תרומה ביסודם – בין אם בגיב-בק / בי אקטיב ובין אם בהדסטארט בגיוסים לספורטאים וכו' – עוד יותר חשוב לעדכן, כי התומכים בד"כ תומכים במשהו סתם כדי לתת כסף, ומה שבאמת חשוב להם זה שהם עשו לכם טוב. אז תספרו להם איך. 

 

מה לעשות אם ההפקה מתעכבת?

יש לנו פרק שלם על הנושא במודול השביעי, שם נדבר על כך יותר בהרחבה. 

בגדול, יש כמה גישות להתמודד עם המצב הזה: 

  • לא לעדכן בקהילה בכלל כדי לא להזכיר לתומכים, לקוות שהם גם שכחו ולהשתדל גם להתחמק מהם ברחוב. פחות מומלץ.

  • להמשיך להבטיח ולהציב דדליינים חדשים כל הזמן. זו שיטה שאולי תעבוד אם זה פרויקט שתלוי רק באדם אחד. ברגע שיש כמה לו"זים לתאם והזמן ששוריין כבר עבר – הצבת לו"ז חדש בלי לעמוד בו רק תגרום לעצבנות בקהילה.

  • להיבוך אבל כן לעדכן. להסביר את העיכוב בכנות ובדרך שלא תישמע כמו "הכלב אכל לי את שיעורי הבית", ואם העיכוב ממש גדול – להציע איזה פיצוי או צ'ופר. 

  • רק אם ברור שהפרויקט מתבטל ולא יצא לפועל בכלל – להחזיר כספים לתומכים 

כמובן, בכל הגישות האחרות, אם תומך עצבני מבקש את כספו בחזרה בגלל העיכוב, אנחנו נחזיר. אבל לא לכולם במרוכז ובאופן יזום. 



ברגע שהפרויקט יוצא לפועל, זו שמחה וצהלה ענקית בקהילה שלכם, ושוב – אפשר לעשות את זה מאופק ואפשר למנף למנף למנף. אני בעד למנף 🙂 הקהילה שלכם היא זו שתפיץ את המוצר, החברים בה הם המשווקים הכי טובים שיהיו לכם. 

אני אוהבת לעשות לייבים מבית הדפוס, המקבילה של זה יכולה להיות עדכונים ויזואליים – וידאו או סטילס מהעסק המשתפץ או מההכנות לקורס ששיווקתם, מאולפן ההקלטות או מהחזרות האחרונות למופע. להתרגש ביחד. 

כש"שווים" יצא צילמתי גם את עצמי מביאה את הספר עד הבית לתומך הקרוב ביותר לביתי – שזכה להיות הראשון שמקבל. ב"מגילת אסתר מאחורי המסכה" הצטלמתי עם כל התומכים שקיבלו ממני ספר אישית. 

בהרבה ספרים אנשים מצטלמים עם הספר או מצלמים את הספר או מספרים שהגיע ואיזו התרגשות. וגם מספרים על התוכן. כדאי לעודד את זה, אולי אפילו לבקש לשתף עם סולמיתג כלשהו. 

הבאזז שזה יוצר מביא עוד גל של הזמנות. 

 

אני כבר לא זוכרת על מי שמעתי את הסיפור הזה, אבל זה גם רעיון טוב – לשלוח את התומכים לחנויות הספרים קצת לפני שהספר מגיע אליהן כדי לשאול עליו. ואז הן יותר שמחות להזמין ולחשוף את הספר, וגם זה מעלה את המכירות. 

 

נכון שאחרי הבאזז הזה, הפעילות בקבוצת התומכים קצת תדעך ואולי תחזור להיות בעיקר בערוצים העיקריים שהיו – הקהילה הראשונית ו/או העמוד האישי שלך. וזה בסדר. מעת לעת אפשר לעדכן או להתייעץ בדברים שקשורים לעתיד הפרויקט – תרגום לאנגלית, תפריט חדש, קליפ מתהווה. אני הצעתי פעם פיילוט של סדנת הדסטארט לכל התומכים ככה סתם, בתור צ'ופר חינמי – כל אחד רק היה צריך להביא משהו לאכול. אפשר גם להתייעץ איתם לקראת הקמפיין הבא, ובעצם לחמם אותם להיות המעגל הראשון שלו. 

חשוב לשמור על קשר ועל רצף. 

בקמפיין הבא – התומכים של הפרויקט הקודם הם המעגל הראשון של הפרויקט הנוכחי. לא חייבים לאלץ אותם להיות בקשר, אבל כן צריך לתת להם את האפשרות להמשיך להיות חלק מהקהילה, ולא לתת הרגשה ששכחתם אותם ופתאום נזכרתם כשאתם צריכים כסף. זה לא עובד ככה, להיזכר פתאום אחרי הזנחה ארוכת שנים. אנשים לא טיפשים. 

אם הפרויקט שלך מתעכב, לא מתאים להתחיל את הקמפיין הבא לפני שמילאת את חובותיך. יש לנו שיעור שלם על קמפיינים שלי שנכשלו ומה למדתי מהם, אבל אני כבר מגלה שאחד נכשל בין השאר מכיוון שלא הרגשתי שמגיע לי שיתמכו בקורסים שלי, כשעדיין לא מילאתי את חובתי להוציא את הספר שהובטח ומתעכב. מהסיבה הזאת גם פחות פניתי לאנשים, ומן הסתם גם הרבה מהקהילה הטבעית שלי לא הייתה איתי ולא הייתה במצב אמון, כשאני עדיין חייבת להם משהו. 

 

לסיכום:

אחרי הקמפיין יש נפילת מתח שמתבטאת בעילפון קל, אבל מיד אחרי שיצאת ממנו – להמשיך לתחזק את הקהילה! גם להתייעץ איתם ולתת להם להרגיש כמה הם חשובים, וגם לתת להם עדכונים איפה עומד הפרויקט. המקום החשוב ביותר הוא הקהילה הפייסבוקית, אבל גם במקומות אחרים, כמו הקיר האישי שלך, האווירה יותר נינוחה. חשוב לעדכן גם אם מתעכב, ואי אפשר לעשות פרויקט חדש לפני שמקיימים את ההבטחות של הקודם. 

 

שיעורי בית (זה אמנם רחוק, אבל לפנטז זה כיף) – לחשוב על דברים שהייתם מסכימים/רוצים להתייעץ עליהם אחרי הקמפיין ולפני מימוש החזון, ועל הפעלה יוצרת באזז אחרי יציאת היצירה לאור. 

 

בשיעור הבא אנחנו סוף סוף נכנסים לנושא מעגלי התמיכה.