בסרט "משפחת רובינסון" יש קטע שבו המצאה של הילד נכשלת, וכל המשפחה העתידית מריעה לו. כשהוא מתפלא, אחת הדמויות אומרת לו: From mistakes you learn. From success – not so much. 

אז נכון שהרבה יותר כיף להצליח, ואפילו הצלחתי לזקק כמה תובנות מהצלחות, אבל אין ספק שהמקום שממנו לומדים הכי הרבה הוא טעויות. גם שלי וגם של אחרים. 

אז בפרק האחרון הזה, אני נותנת לכם סיכום של כל (רוב?) הטעויות שעשיתי בקמפיינים השונים, גם כאלה שבסוף הצליחו וכמובן גם כאלה שלא – ומה למדתי מהם. חלק גדול מהתובנות היו גם במהלך הקורס, עכשיו תבינו גם איך למדתי אותן 🙂 

בוודקאי תשימו לב שבחלק מהמקרים שילמתי שכר לימוד כפול על אותו ידע. זה קרה בעיקר כאשר אחרי הפעם הראשונה הבנתי את העניין אבל בפעם השנייה עשיתי לעצמי רציונליזציות למה הפעם זה שונה וכן עשוי להצליח. אני עדיין נופלת לפעמים במלכודת הזאת, אבל משתדלת לעשות את זה כמה שפחות 🙂

אז ככה:

הקמפיין באינדיגוגו

עשיתי קמפיין אחד באינדיגוגו. לא קיבלתי בו שום משוב והדרכה, אבל כן המון ספאם שהציע למכור לי רשימות מיילים של אנשים לפרסם להם בלי שהתבקשתי. משם למדתי שהקהל שלי בארץ (ל"מגילת אסתר מאחורי המסכה" יצאתי עם קהילה, פשוט לא ידעתי לקרוא לזה בשם). גיליתי שאין לי כל כך מה לפנות לחו"ל, כי אני לא יודעת איך בכלל להתחיל לבנות שם קהילה. הכול שם שונה. 

מה למדתי: 

1. רק הדסטארט 

2. שאני לא יודעת לפנות לחו"ל אז עדיף פשוט לא.

מגילת אסתר מאחורי המסכה בפרסית

ובכל זאת עשיתי עוד קמפיין שפונה לחו"ל. מגייס כספים נמרץ עם המון קשרים והמון רצון טוב שאמר שיוכל להשיג לי תמיכה לתרגום "מגילת אסתר מאחורי המסכה" לפרסית (PDF שיופץ חינם ויילחם באנטישמיות שמופצת באיראן כל שנה לקראת פורים), אבל רק אם זה יהיה תרומה שמוכרת במס בארה"ב. מצאתי אתר בשם ג'וסר – שילוב של "יהודי" ו"מסחטה". השם קצת נוגד בעיניי את כל הרוח של מימון המונים, אבל העיקר היה שהוא פונה ספציפית ליהודים בחו"ל, ומוכר במס בארה"ב. 

הדבר העיקרי שלמדתי מהקמפיין הזה הוא שאסור להסתמך על נכס אחד, תותחי ככל שיהיה. רצה המקרה ובאותו זמן היה גיוס כספים אחר, על ידי אדם שנכבדי הקהילה מאוד אוהבים לפתוח את ארנקיהם בפניו. יצאתי לקמפיין בלי קהילה שלי, בפנייה קהילה שאני לא מכירה, עם איש קשר בודד בתזמון לא טוב (אם כי אני חושבת שלא יכולנו לדעת את זה). 

חוץ מזה כרגיל גיליתי שלא חכם לעשות באתר שהוא לא הדסטארט: לפני ששלחתי את הקמפיין לבדיקה וידאתי שזה רק לאישור וליטוש ושבשטח אני זאת שמחליטה מתי מתזמנים. הבטיחו שכן, אבל מכיוון שהוא היה בנוי מושלם (נו, לבנות קמפיינים אני יודעת), פשוט העלו לי אותו לאוויר בלי לאפשר לי לתזמן נכון ואת כל ההתכוננות האחרות, למשל חימום ובנייה של קהילה משלי. בהדסטארט מחליפים את הכפתור ל"מאושר להשקה" ונותנים ליזם לתזמן בעצמו. כבר מהתחלה היה ברור שהקמפיין לא הולך להתרומם בלי הנכס הבודד הזה, ולכן פשוט עזבתי אותו מוקדם מאוד, שיגיע לדדליין וייכשל. ואז גיליתי שהוא מופיע באתר כאילו עבר! פשוט הורידו לי את סכום היעד בלי לומר לי ובלי לשאול אותי. כזכור – אם כרטיסי האשראי של התומכים עברו אני חייבת להוציא את הפרויקט לאור! למזלי אלה לא היו הרבה תומכים ואת כולם הכרתי, אז הסתדרנו בדרך אחרת. אבל זה הזכיר לי שוב למה הדסטארט הוא המקום בשבילי.

מה למדתי: 

1. רק הדסטארט, 

2. שאני לא יודעת לפנות לחו"ל אז עדיף פשוט לא, 

3. לא לצאת לקמפיין תוך הסתמכות על נכס בודד. 

4. לא לצאת לקמפיין בלי קהילה משלי. 

פודקאסט על פונדקאות 

זה קמפיין שערב לפני השקתו עליתי ללייב והסברתי למה הוא ייכשל, והוא אכן נכשל מכל הסיבות שמניתי בווידאו: עליתי בשלישי ולא בראשון, לקמפיין של שבוע שזה קצר אפילו בשבילי, אבל הדבר העיקרי הוא שלא הייתה לי קהילה. לא ידעתי מי המעגל הראשון שלי. לא באמת הייתה לי קהילה לזה. הקהילה שלי להדסטארטים הייתה בנושא איראן ובלשנות, כך שזה לא היה רלוונטי לה. הייתי פחות ממותגת כפונדקאית מאשר היום, ואת "פונדקאות – הקבוצה הפתוחה" הקמנו רק כשנתיים אחר כך.

למה בכל זאת עליתי איתו? כי זה בער בי, כי זה היה הסיכוי היחיד, כי זה כבר היה לקראת סוף החודש והזמן שהיה לי לעשות את הפודקסט היה בחודש הבא כך שהייתי צריכה את הכספים ב-8.8 ולא ב-8.9 (וכך גם למדתי את הכלל שלא יוצאים לקמפיין אם צריך את הכסף דחוף!). 

ואת ה"לא" כבר היה לי, כי אמרתי מקסימום זה יצליח. וזו לא גישה לצאת איתה לקמפיין! הגישה צריכה להיות של ביטחון בהצלחת הקמפיין! בעקבות זה שלא ידעתי מי הקהילה שלי, לא היה לי נעים לפנות לאנשים ולבקש תמיכה, אבל המון הפיצו. יצא קמפיין עם המון הפצה ובלי תמיכה.

הטעות הנוספת שעשיתי בלי קשה לאחרות, הייתה שבמקום לרתום את כל קהילת הפונדקאיות כמעגל ראשון, רתמתי אותן כתורמות תשורות (כי בניגוד לאיראן ובלשנות גם אין לי הרבה מה להציע בעצמי בתחום הפונדקאות). אבל לא הדגשתי מספיק שזה בנוסף לתמיכה ולא מחליף אותה. היה לי קמפיין עם המון תשורות שרובן הרצאות של פונדקאיות, ומבחינתן הן כבר תרמו את חלקן ולא הרגישו מחויבות גם לתמוך בפרויקט כספית. 

באותו הקשר, בגלל שלא היה לי מעגל ראשון, וגם בגלל קוצר הזמן, יצאתי עם הקמפיין מיד ברשתות החברתיות בלי לבנות קודם בסיס תמיכה משכנע. אנשים שראו את הקמפיין שמופץ ככה בלי שיש בו כסף הבינו כנראה שמה שחשוב זה הפצה, ואלה שרצו לעזור שיתפו וקראו להפיץ בכל הכוח, אבל לא תמכו. ולא קראו לתמוך.  

מה למדתי: 

1. לא לצאת לקמפיין בלי קהילה (ורצוי מחוממת)

2. לא לצאת לקמפיין כשצריך את הכסף דחוף

3. לא לבקש תרומת תשורות, ואם מבקשים – להבהיר שזה לא במקום תמיכה כספית בקמפיין

4. חשוב מאוד להדגיש שצריך לתמוך כספית ושהפצה לא עוזרת בשלב זה

5. לא לצאת למעגל שני בלי מיצוי מעגל ראשון

6. לא לצאת לקמפיין בלי ביטחון מלא שהוא יצליח 

7. לא לצאת לקמפיין כשאני יודעת שהוא ייכשל…

והסיבות שידעתי שהוא ייכשל – קהילה, השקה בשלישי ולא בראשון, זמן עוד יותר קצר מהרגיל. אבל בעיקר הקהילה. 

אקדמיה ביער 

זה היה קמפיין מאולתר למדיי שלי יחד עם בת דודתי יערה קקאו. זה היה אמור להיות קורסי פנאי שלי ביער הקקאו, ערב בשבוע שלושה שיעורים רצוף (מהקורסים השונים) בנושאים המגניבים הרגילים שלי. אם אני זוכרת נכון זה היה בזמן שהיער עדיין עמד שומם רוב השנה, ואני הייתי צריכה הכנסה נוספת. התגעגעתי להרצאות אבל לא בכל מחיר, וקמפיין שיאפשר לי להיות בטוחה שאני בטוח מקבלת תמורה ראויה בעד זמני (מבחינתי. בקמפיין זה כמובן היה מנוסח ממוקד תומך) נראה כמו רעיון טוב. ויערה ואני הרי תותחיות במימון המונים. היו איתו רק שתי בעיות, שהיינו מודעות אליהן אבל אמרנו מקסימום זה יצליח: אחת היא תזמון: השקנו את הקמפיין באוגוסט או בספטמבר, בזמן שרוב קהל היעד שלנו כבר נרשם לקורסי פנאי לשנה הקרובה. השנייה היתה הלך הרוח שלי: הייתי עם שני קמפיינים שהסתיימו מוצלח אבל הספר בהם התעכב (שווים והמלכה), ולא הרגשתי נוח לפנות לתומכים בבקשה של עוד תמיכה לפני שנתתי להם את מה שהבטחתי בפעם הקודמת שתמכו בי. בהתאם לכך לא הפעלתי את המעגל הראשון כמו שצריך, והפניות שלי לתמיכה היו מתנצלות אם בכלל. רוב התמיכה שקיבלתי מצוות הדסטארט בקמפיין הזה הייתה תמיכה נפשית שבה אני אומרת שאני לא מרגישה שמגיע לי בכלל. 

מה למדתי: 

1. לא יוצאים לקמפיין בלי ביטחון מלא שהוא יצליח

2. לא יוצאים לקמפיין בהרגשה של "לא מגיע לי"

3. פנייה לתומכים צריכה להיות בהתלהבות ולא בהתנצלות

4. תזמון הקמפיין עשוי להיות קריטי (אני כמעט בטוחה שאילו היינו יוצאות במרץ או בינואר או בזמן ההרשמה של המכונים הגדולים, זה היה מצליח) 

המלכה – רומן היסטורי 

קמפיין המלכה – רומן היסטורי – היה מאוד מוצלח, הכשל היחיד שהיה בו היה בהערכת הזמנים האופטימית מדיי שלנו בזמן הקמפיין, ואחר כך מה שנקרא "החיים" שהתערבו לנו בתוכניות ולא אפשרו לנו להיפגש באינטנסיביות שהיינו צריכים כדי לסיים את הספר יותר מהר. למעשה, זה לא הכשל עצמו, זה מה שהוביל לכשל האמיתי – בתקשורת עם הקהילה אחרי הקמפיין. אחרי כמה פעמים של עדכונים שהספר מתעכב אבל אנחנו על זה, פשוט הפסקנו לעדכן. אנשים לא באמת שכחו, חלק בטח כעסו עלינו, ועכשיו כששלחנו את ה-PDF בפורים לכולם, כמעט לא היו תגובות. אני מקווה שיהיו תגובות יותר טובות כשאנשים יקבלו את הספר המודפס ואת האודיובוק. 

לקמפיין הבא כבר הפקנו את הלקח – 

1. כאשר התוצר תלוי ביותר מאדם אחד, כדאי לצאת לקמפיין כשהמוצר מוכן או כמעט מוכן (לפעמים גם כשתלוי רק באדם אחד, אתם מכירים את עצמכם. בקמפיין הראשון לחץ הזמן הזה הוא מה שעזר לי לכתוב מהר, אחרת זה היה לוקח עוד כמה שנים). 

2. וכמובן – חשוב לשמור על קשר עם הקהילה גם אם יש עיכובים וזה מפדח

לעזור לעינב להשתקם

עוד קמפיין שהסתיים בהצלחה אבל נחווה אצלי ככישלון היה הקמפיין לעזור לעינב להשתקם בגיב-בק. 

הבעיה העיקרית שעליה אני מלקה את עצמי בקמפיין הזה שוב ושוב היא – חוסר הכנה וחוסר תכנון.

ביום רביעי 8.6.2022 שודר ב"זמן אמת" בכאן 11 הפרק על הצד האפל של הפונדקאות בישראל. עינב הייתה הכוכבת של הפרק הזה, ואחרי השידור המון אנשים שאלו איך אפשר לעזור לה. זה היה אמור להיות נכס עצום לקמפיין! ואנחנו גם דיברנו על קמפיין גיוס בשבילה עוד לפני השידור, אבל 

א. עד אותו יום ב-12 בצהריים לא היה ברור אם התוכנית תשודר בכלל (היה ניסיון להוציא צו מניעה)

ב. בגלל סטטוס פשיטת הרגל שלה – כאשר כל שקל שמועבר לחשבונה הולך לכינוס נכסים – חשבנו שאי אפשר. רק אחרי שידור התוכנית, כשדיברנו איתה על זה, התברר שאפשר. 

לקח כמה ימים (ארוכים ומורטי עצבים, כמו לעמוד בכביש מאחורי נהג שהחליט שזה מקום מצוין לחנות באמצע היום) לקבל אישור מכונסת הנכסים ולהבין איך הכי נכון לעשות את זה משפטית. וזה היה זמן סופר יקר! הברזל, שהיה לוהט ביום רביעי, התקרר לגמרי עד יום שני, כשהשקנו את הקמפיין. בנוסף לכך, חמ"ל הפונדקאיות, שהיה פעיל ומדהים בקמפיין #משפט_הפונדקאיות אחרי שחיממנו אותן שנתיים בלי תאריך השקה ועוד כשבועיים עם תאריך השקה – לא היו מוכנות הפעם. לכל אחת יש חיים משלה, הן לא פינו את הזמן, ואפשר ממש לראות בגרף הקמפיין מתי הן הצליחו להתפנות כדי להזניק אותו. בנוסף לכך אורית, שהייתה מהפעילות ביותר + מנהלת הקהילה ב #משפט_הפונדקאיות בכלל לא הייתה בארץ ורוב הזמן לא הייתה זמינה, ועוד נכס שבנינו עליו אחרי הבטחה (אבל בלי בדיקת זמינות בשל הדחיפות) גם התעופף לנו לחופשה בחו"ל. 

זה היה קמפיין שיצאתי אליו במנטליות של "מקסימום זה יצליח", ואילולא ההתגייסות של צוות גיב-בק, שאימץ את הקמפיין כך שלא יכולתי להרשות לעצמי בכלל להרים ידיים, ואילולא המנהלת-השותפה בקמפיין שלומית ראונר, שמבחינתה כישלון לא היה אופציה, יש מצב שהוא באמת היה נכשל. וכמובן בלי כל החמ"ל שהתגייס ושירי אור שגם התגלתה כמנהיגה אמיתית. חלק מההתגייסות כללה גם "הלוואות לקמפיין" – פונדקאית שאמרה שתשלים מכספים שיש לה, ונחזיר לה אחרי הקמפיין, העיקר שעינב תקבל לפחות מה שכן נאסף. המצב בקמפיין היה כזה שהמון אנשים אמרו לנו שהיו תומכים אבל הם לא תומכים כי אין סיכוי. דיוור אחד שיצא כשהקמפיין היה במצב לא טוב לא הביא תוצאות כי אנשים חשבו שאין סיכוי. דיוור נוסף עמד לצאת והיה צריך לתת לאנשים אופטימיות. והדרך הייתה לאפשר לאותה פונדקאית להביא את הקמפיין ל-50%, גם אם זה רק למראית עין. אחרת הסכום להשלמה בסוף היה הרבה יותר גדול. בעקבות ההתאוששות בקמפיין אנשים באמת נהיו אופטימיים, וגם החמ"ל התעורר בעקבות זאת. 

ההרגשה שלי בסוף הייתה חמוצה גם כי לא באמת הוצאנו את עינב מפשיטת הרגל אלא רק "קיצרנו לה את תקופת המאסר" באופן משמעותי. וגם כי אילו היינו פשוט מתזמנות את הקמפיין אחרת ומתכוננות – מכינות את החמ"ל לפנות את הזמן הזה גם אם בסוף היה מתברר שלא, משיקות את הקמפיין ביום ראשון שלפני השידור (למרות שלא היה בטוח שאכן ישודר. אין לי מושג מה היינו עושות אילו לא היה משודר), מביאות אותו מתוך קהילת הפונדקאיות והחמ"ל לבסיס תמיכה משכנע – במקרה הזה אפילו 30 תומכות היה מספיק, כי "זמן אמת" היה נכס אדיר – היינו מגיעות ל-100% ויותר עוד בערב השידור. אבל לא עשינו את זה. 

הדברים שלמדתי מהקמפיין הם דברים שידעתי, אבל לפעמים צריך שכר לימוד כפול:

1. צריך לברר דברים מראש ולא להניח

2. הכנה היא קריטית לקמפיין, במיוחד כזה שעובד עם שגרירים (החמ"ל זה כמו שגרירות אבל בלי לינקים תחרותיים)

3. התזמון יכול לבנות ולהפיל קמפיין.

4. נכסים צריך למנף באופן מיטבי! במיוחד אם התזמון שלהם ידוע מראש. 

משפט הפונדקאיות

#משפט_הפונדקאיות היה הקמפיין הכי מוצלח שלי, אבל היה בו כשל אחד שלמדתי ממנו ותיקנתי בקמפיינים הבאים: המעגל הראשון בווצאפ. כ-250 אנשים נרשמו למעגל ראשון, יותר ממחציתם נרשמו למעגל ראשון בווצאפ. אמנם בבטופס ההרשמה כתבנו שכדי לקבל את ההודעה צריך לשמור את הטלפון של שלומית באנשי הקשר, אבל רוב האנשים לא שמו לב להודעה הזאת. כמה שעות לקראת סוף הקמפיין עברנו על השמות וכל מי שלא הופיע קיבל הודעת WAME אישית, ואז התגלה לנו שהם לא ידעו בכלל שהקמפיין הושק, כי לא שמרו את שלומית כאשת קשר. מאז הנוהל הוא לבקש מספרי טלפון, ולכתוב לכל אחד WAME אישי (לפני הקמפיין) עם בקשה לשמור אותך כאיש קשר. תשאלו את שלום בוגוסלבסקי (הקמפיין שמתבשל בעת כתיבת שורות אלה) איזה מבאס התהליך הזה, אבל ממש חשוב לעשות אותו לפני הקמפיין, כדי שההשקה תהיה בבום. 

מה למדתי: 

בחימום מעגל ראשון לבקש מהמתעניינים מספרי טלפון, ולכתוב לכל אחד WAME אישי (לפני הקמפיין) עם בקשה לשמור אותך כאיש קשר. 

אלה הקמפיינים שלי. אני גם ליוויתי כמה קמפיינים של אחרים, שהצליחו ושלא הצליחו. 

קמפיין מתאמי-התיקים של יזמים צעירים מירושלים 

קמפיין מאוד מוצלח שהדרכתי בו קבוצה של יזמים צעירים, ולא קיבלתי עליו קרדיט כי מתברר שקבוצות של יזמים צעירים אוטומטית משויכות ל"יזמים צעירים" גם אם הייעוץ והליווי הוא חיצוני. היו כאן כמה כשלים, אחד היה שחישוב התקציב היה לפי מחיר מסוים שנתנו להם מהמתפרה, אבל המתפרה לא יכלה לעמוד בכמויות שנמכרו בקמפיין, ואף אחד לא חשב לבדוק את זה לפני כן. מתפרות אחרות היו יקרות יותר, כך שכדי לעמוד בכמויות שהוזמנו בקמפיין, הם היו צריכים להוסיף מכיסם. זה אמנם אמור היה להיות חלק מלימודי היזמות, אבל רוב היזמים שאני מלווה לא מקבלים לימודים כאלה ממקור אחר, אז לקחתי את הלקח הזה איתי. אם אני זוכרת נכון היו עוד דברים שגרמו להם לריב בינם לבין עצמם, ובסוף הם פשוט החזירו את הכספים – התומכים קיבלו החזרים בכסף או בזיכויים ליער הקקאו. 

מה למדתי:

1. כשאוספים הצעות מחיר, לבקש מחירים לכמויות שונות של המוצר
   לבדוק אם יש מגבלות על הכמויות: הגבלה עליונה או תחתונה, או גודל חבילה מסוים (לפעמים ההזמנה חייבת להיות בכפולות של מספר מסוים). 

2. יש פשלות שאי אפשר לצפות…

(במודול הליווי יש לי עוד כמה תובנות כמלווה)

הקמפיין של המתרגם

בשיעור 19 סיפרתי על המתרגם המצוין שרצה לגייס כדי פעם אחת לקבל על התרגום את מה שהוא באמת שווה. הבעיה הייתה כפולה – סכום יעד לא תואם ז'אנר, וקהילה כמעט לא קיימת. הוא אמנם היה כבר מתרגם מוערך בקרב מתרגמים אחרים, אבל לא פעיל במיוחד ברשתות החברתיות. למעשה עשה שם את צעדיו הראשונים. המעגל הראשון שלו היה בעיקר משפחה וחברים, וזה היה מעגל ראשון די מצומצם. 

אנחנו ידענו את כל זה כשיצאנו לקמפיין, אבל אמרנו "מקסימום זה יצליח". ואנחנו כבר יודעים מה קורה כשזו המנטליות…

מה למדנו: 

1. סכום היעד צריך להיות תואם קהילה ונכסים

2. עדיף לחכות ולבנות קהילה במשך יותר זמן 

3. לא יוצאים לקמפיין בלי ביטחון שהוא יצליח

מאז עברו כמה שנים, המתרגם הרבה יותר פעיל גם ברשתות החברתיות וגם בקהילת המתרגמים עצמה. אנחנו מדברים על ניסיון שני, אם יהיה לו כוח לעוד קמפיין, כי עכשיו הקהילה בשלה ומבושלת ויש סיכוי שזה יצליח גם עם סכום היעד הגבוה הזה.

קבוצת היזמים

קמפיין שלקחתי כמלווה למרות כמה נורות אדומות (שנדבר עליהן בפרוטרוט במודול ליווי, למי שיבחר לקחת אותו), ובנוסף אליהן היו כשלים שכל יזם יכול ללמוד מהם:

הדבר העיקרי היה שזו הייתה קבוצת יזמים עם אור בעיניים והתלהבות כמו שאני אוהבת, אבל עם אפס פעילות ברשתות החברתיות (לחלקם לא היה בכלל חשבון). אמרנו שצריך לבנות קהילה ואפילו ציוותתי איש מקצוע שיעשה את זה כי בלי פעילות עצמית זה משהו שהוא כבר מעבר לשירות הבסיסי שלי, וגם כי היה צריך לבנות את הקהילה בדף עסקי ולא בפרופיל אישי (כדי לעשות גם פרסום ממומן), ובניית קהילה בדף עסקי היא קשה יותר. 

היה נכס אחד שהוא תאריך, והיה ממש חובה להשתמש בו. אחר כך כשחשבתי על זה יותר לעומק, זה לא היה נכון, אבל באותו זמן זה היה תאריך העוגן, שהקמפיין צריך להתחיל ביום ראשון שלפניו. לקחתי את הקמפיין בכל זאת גם בגלל ההתלהבות והאור בעיניים, וגם כי היו להם המון נכסים אחרים כמו קשרים בארגונים עם ניוזלטרים חזקים, וכמה תורמים גדולים. היו גם סכומים גדולים שהיו אמורים להגיע מלקוחות, והיה אפשר להפנות אותם "לשלם דרך הקמפיין" במקרה הצורך – כלומר סכומים בטוחים שהם מעין רשת ביטחון. 

הבעיה הייתה שההתלהבות כללה גם המון פעילות אחרת, ולא הצלחנו להתחיל את בניית הקהילה חודשיים לפני תאריך העוגן. גם לא חודש – בסוף היו רק שבועיים לבניית הקהילה. ובכל זאת תאריך העוגן היה שם, ואמרנו "מקסימום זה יצליח". אנחנו כבר יודעים מה קורה כשאומרים מקסימום זה יצליח… 

יום ההשקה דווקא היה ממש ממש מוצלח – הם אמנם העדיפו לעשות שיחות טלפון אישיות במקום ווצאפים/מיילים קבוצתיים כמו שהמלצתי, אבל הם היו קבוצה והצליחו להשיג תמיכה די נאה. ואז ביום השני – כולם לקחו חופש. כל אחד מסיבותיו המוצדקות יותר והמוצדקות פחות, ואני גיליתי את זה ביום שני בבוקר כשבדקתי מה קורה ואיך מתקדמים. ולכן מיתון אמצע הקמפיין התחיל ביום השני במקום ביום השלישי. אמנם כולם חזרו לעבודה ב-17:00, אבל זו כבר שעה מאוחרת, במיוחד לקהל היעד הזה. זה בעיניי היה הדבר הכי בעייתי בקמפיין, אבל השתדלנו לשמור על אופטימיות עד הסוף.

בקמפיין הזה, הייתה גם קצת הסתמכות יתר על בעלי מקצוע – מנהלת קמפיין, מנהל קהילה, מומחית לפרסום ממומן – והפכנו קצת למה שנקרא "נכסים מרדימים". 

גם כמלווה זה היה הקמפיין שהכי למדתי ממנו (לא רק בנורות האדומות, גם בהתנהלות), דברים שנדבר עליהם במודול ליווי. 

מה למדנו:

1. לא לתת לקיומם של בעלי מקצוע, מעולים ככל שיהיו, להרדים אותנו כיזמים

2. לצאת לקמפיין רק עם קהילה מוכנה ומבושלת.

3. לקחת את הזמן לבנות קהילה!

4. לא לצאת לקמפיין אם לא בטוחים שהולכים לקרוע את האינטרנט

5. גם אם יש נכס חשוב ותלוי תאריך, זה לא מצדיק יציאה לקמפיין בלי הכנה כמו שצריך.

6. קמפיין זה עבודה 24/7, לא לוקחים ימי חופש (טוב, 24/6, בסופ"ש לא עובדים). 

7. אם לוקחים בעלי מקצוע – חשוב להיות כל הזמן בתקשורת מולם, על כל דבר.

קמפיין שכבר התחיל

קמפיין נוסף שלקחתי כמלווה למרות שהוא היה מלכתחילה נגד עקרון העל שלי – לא לקחת קמפיין שכבר התחיל (אני שמה כל כך הרבה דגש על ההכנה, על התכנון, על התזמון ועל משך הקמפיין – אלה דברים שאי אפשר לשנות אחרי שהושק), אבל מי שקישר היה חבר טוב שמאוד המליץ, וכרגיל עשיתי לעצמי רציונליזציות: 

היו דברים מאוד בסיסיים שיכולתי לשנות מיד (ניסוח שהיה תרגום מכונה בלתי מובן בעליל, סרטון עם תמונות קטנות וחוסר התאמה בין משפטים), הקמפיין כבר היה לקראת ה-100% והיזם רצה אותי כדי להביא אותו לאחוזים גבוהים יותר – והיה לו ניסיון מעולה באתר בחו"ל עם קמפיין שהגיע למאות אחוזים. חשבתי שאני יכולה ללמוד ממנו!

כמובן שמה שלמדתי היה שלעקרונות שלי יש סיבה ואני צריכה לשמור עליהם, ושההבדלים בין מנטליות חו"ל ומנטליות ישראלית רלוונטיים גם בכיוון ההפוך – מה שעובד בחו"ל, כמו קמפיין רב יעדי שמציב כל פעם רף חדש ומגיע למאות אחוזים – לא תמיד עובד בארץ. 

אבל היו גם עוד דברים שאתם יכולים ללמוד מהם, אחרת לא הייתי נותנת את הדוגמה הזאת בקורס. 

היזם בנה מראש על קמפיין רב יעדי. זה דבר שמלכתחילה אני לא מרשה ליזמים שלי לעשות. זה נחמד אם יקרה, ואפשר לחשוב מראש על רף נוסף (או רפים נוספים) להציב אם נגיע ל-100% מוקדם בקמפיין, אבל סכום היעד הראשוני בקמפיין צריך להספיק כדי לקיים את ההבטחה הראשונית של הקמפיין! לא להיות צעד ראשון בדרך אל היעד. 

בנוסף, היעד הראשון של הקמפיין (ה-100%) היה קשור למטרה המוצהרת והסופית באופן רופף מאוד, מה שאומר שרוב התומכים לא רק במעגל הראשון – בכל ה-100% הראשונים – לא היו רתומים להפצת הקמפיין אחר כך. 

ביעד הראשון היה נכס מדהים – אדם שהביא המון יח"צ והתעניינות והביא את הקמפיין ל-60% (זה הזמן שבו הצטרפתי) בשלב מאוד מוקדם והיה בדרך להביא אותו ל-100%, אבל אחרי השלב הזה הוא הפך לנכס רעיל: קודם כול הוא היה קשור רק לחלק הראשון של הקמפיין ולא לחלק העיקרי. יתרה מזו, בגלל שיש לו גם עקרונות ושם לשמור עליו, הוא הציב תנאים – בצדק מבחינתו – שהקשו על הקמפיין. והדבר שבגללו אני מתארת אותו כנכס רעיל – מדובר באדם שהוא ויצירתו מאוד אהובים בקרב קהל יעד מסוים, אבל גם מאוד פרובוקטיביים, ואנשים אחרים שרצו ויכלו להיות נכסים אדירים למטרה העיקרית של הקמפיין – לא יכלו להרשות לעצמם לתמוך פומבית בקמפיין שהוא חלק כל כך בולט בו. 

אני התפטרתי מניהול הקמפיין (שגם זו הייתה פעם ראשונה ואני מקווה שאחרונה) אחרי שהבנתי שאני לא באמת מנהלת אותו. היה סכום בטוח גדול וסכום בטוח קטן, שהיו יכולים ביחד להעביר את הקמפיין את ה-100%. היזם ביקש מהם לתמוך (קודם הקטן ואחר כך הגדול) כדי שנעבור את ה-100 ונוכל לעשות רעש על זה ולהמשיך הלאה – אבל זה אולי משהו שעובד בחו"ל. בארץ יש ריצה והתרגשות לקראת ה-100% ולפעמים אפילו "תחרות" על מי יעביר אותנו את ה-100%, והצעד הבלתי מתואם הזה דילג בקלילות על השלב שבו יש הרבה תומכים נלהבים, והביא אותנו ישר לקיפאון ה-100. 

אז מה למדנו:

1. מה שעובד בחו"ל לא בהכרח יעבוד בארץ

2. לא לבנות מראש על קמפיין רב יעדי!!!!

3. לבדוק אם נכס שפונה לקהל יעד אחד שלנו לא עלול להרחיק קהל יעד אחר (נכס רעיל)

4. אם לקחתם מנהל/ת לקמפיין – להיות בתקשורת!

אם קמפיין ההדסטארט שלכם הוא לא האחרון, חשוב מאוד גם בשבילכם לשבת בסוף כל הצוות (או אם אתם לבד – לשבת עם עצמכם) – ולעשות הפקת לקחים מהקמפיין כשהוא עוד טרי בראש. גם מה עבד כדי שנזכור, וגם אילו דברים כדאי לתקן בקמפיין הבא. 

אני בטוחה שעשיתי עוד טעויות שאני לא זוכרת, אם אזכר בטעויות נוספות, או אם אעשה טעויות נוספות (לא לעשות טעויות זה אומר לא לעשות, אז אני מקווה שיהיו, אבל לא קריטיות), אספר עליהן בבלוג כדי שלא תפספסו. אז תמשיכו לעקוב, ספרו לי גם על טעויות שלכם שאחרים יכולים ללמוד מהן, ותוסיפו אותי למעגל הראשון שלכם, כן?

בהצלחה!