אבל לא! הוא הצליח!

ובכל זאת, בשיעור הזה אני ממליצה לא לעשות מה שאני עשיתי. בלי תמיכה עצומה מגיב-בק, שהתגייסו בשל חשיבות העניין – כולל עזרה ביח"צ, שני דיוורים לרשימת התפוצה שלהם ופרסום ממומן – אני לא חושבת שהיינו מצליחות בעצמנו…

השגיאה העיקרית הייתה תזמון והיעדר הכנה. יש לזה סיבות טובות, משפטיות ואחרות, שיבואו בהמשך. 

מה היה באמת (אל תעשו!)

ב-8.6 שודר תחקיר "לא שומרות בבטן" בתוכנית "זמן אמת". 

שידור טלוויזיה, בעיקר תוכנית תחקירים משובחת בפריים טיים, הוא נכס בל יתואר לקמפיין מימון המונים!

בתוכנית נחשף סיפורה של עינב, פונדקאית שיצאה בשן ועין מהתהליך שלה. התוכנית תיעדה את ומצבה הנוכחי ואת הדרך שעברה, והמון אנשים שאלו איך אפשר לעזור לה, אז החלטנו להשיק קמפיין גיב-בק כדי לגייס את הכסף הדרוש להוציא אותה מפשיטת רגל. "החלטנו" זה עינב ועוד בערך שתיים מתוך שש הנתבעות ב #משפט_הפונדקאיות. 

הקמפיין הושק ביום שני 13.6 בשעות הצהריים. 

זה היה חמישה ימים אחרי שידור התחקיר, שזה ממש ממש ממש מאוחר! הברזל כבר הספיק להתקרר. 

הבעיה הנוספת הייתה שזה היה קמפיין לא מתוכנן.

זה אומר שני דברים: החשוב מבין השניים – חמ"ל הפונדקאיות, שעשה עבודה מטורפת בקמפיין המשפטי של ינואר, לא התכונן לתקופה של עבודה מאומצת – לא נפשית ולא לוגיסטית. אחת הדמויות הכי חשובות מקמפיין משפט הפונדקאיות בכלל הייתה בחו"ל ללא אפשרות לעזור, וכך יצא שרק ביום שישי (הקמפיין הושק ביום שני) הוא באמת התעורר והתחיל לעבוד. 

תראו איזה יפה רואים את זה בגרף – רואים? רואים איפה החמ"ל מתעורר?

אבל זה היה ממש קשה. 

עוד השלכה של קמפיין לא מתוכנן הוא שלא הייתה הודעה מוכנה למעגל ראשון וגם לא מעגל ראשון מחומם ומזומן לתרום לעינב וילדיה כדי שיוכלו לפתוח דף חדש בחייהם. 

מה היה הדבר הנכון לעשות? 

אם ידענו שיש שידור ביום רביעי 8.6, היינו צריכות:

• להכין את החמ"ל נפשית ולוגיסטית (שיהיו פנויות לפעול) לפחות שבועיים קודם, 
• להתחיל לפמפם גם בעדכונים של קמפיין המשפט וגם ברשתות שלנו, 
• לרשום אנשים למעגל ראשון, או לפחות להודיע להם – לקבוצות הווצאפ והפייסבוק של הפונדקאיות ושל המיועדים – שזה הולך לקרות. 
• היינו צריכות לבקש מ"זמן אמת" שיגידו – אפילו בשיחת האולפן שאחרי – כמה מילים על הקמפיין שהקהילה מארגנת לתמיכה בעינב. 
• היינו צריכות להשיק את הקמפיין ביום ראשון, כדי שביום רביעי אחרי השידור, הקהל יבוא ישר מחומם מהשידור ישר לקמפיין שכבר יש בו מספר משכנע של אנשים, ויתרמו. זה היה יכול לסגור את הקמפיין תוך פחות מיומיים. 

למה לא עשינו את הדבר הנכון?

לא יכולנו לעשות מסיבה משפטית אחת – החלטות 94 ו-95 בתיק של "משפט הפונדקאיות" הותרו לפרסום, ומהן אפשר לדעת שעד יום רביעי בצהריים לא היה בטוח אם זה ישודר או לא. והאמת היא שלא חשבנו בכלל לעשות קמפיין כזה, מסיבה משפטית אחרת – עינב הרשתה לנו לכתוב את זה בקמפיין אז נראה לי שאפשר גם כאן – מכיוון שעינב פושטת רגל לא ידענו שאפשר לגייס למענה. ומתברר שאפשר, אם זה מנוהל תחת פיקוח של כונסת הנכסים ולפי הוראותיה.