היום נראה שיחה עם אב מיועד על הרגעים האחרונים לפני ההגעה ל-100%.
בקמפיין של "לעזור לעינב להשתקם" לא הייתי בבית כשהגענו ל-100%. הייתי בטלפון עם שירי אור, חברה-מנהיגה מחמ"ל הפונדקאיות, בדרך חזרה מהשקת ספר בת"א (זה חלק ממה שדיברתי עליו ביום ראשון – קמפיין מאולתר שמתקיים במקביל לחיים במקום בהפסקה מהחיים – היה לי ), עשינו קולולולולו ביחד, היא קראה לי קצת ממה שהולך בקבוצת החמ"ל ואז כתבנו את עדכון ה-100% ביחד (האצבעות שלה, הנקודות שלי, הניסוחים ביחד)
ביום שלישי נתתי לכם הצצות לשיחות עם שתי אימהות לילדי פונדקאות שהיו פעילות בקמפיין, והיום אני מפנקת אתכם בשיחה עם אב לילדת פונדקאות כשעה ו-45 דקות לפני הסוף.
גם בקמפיין של האלבום הגנוז של ברק אולייר היה קטע שכמה שעות לפני הסוף היו חסרים משהו כמו 3000 ש"ח וכולם אמרו לו – יאללה, שים בעצמך ותגמור עם זה! ואז הוא פרסם את השיר הבא:
הרגעים שלפני ההגעה ל-100% הם הכי מרגשים והכי מותחים. כבר ברור שזה יקרה אבל לא ברור מתי ומי יהיה זה שיעביר אותנו.
